לביסוס טענתו מפנה התובע למכתב בא כוחו לחברה מיום 8.5.2006 (נספח 13 לתצהיר התובע), בו מועלית בסמוך להתרחשות האירועים הטענה כי הנתבע 1 מסר לתובע בעל פה כי הוא פועל לגיוס כספים לתשלום האופציה:
"זאת ועוד, מסדרת שיחות שקיים מרשנו אביב אלגור, בסמוך מאוד למועד הקבוע לתשלום בקשר עם מימוש האופציה ולאחר שנודע למר אלגור על דבר הגשת הבקשה, נמסר למרשנו על ידי מר אלגור, כי הוא עושה כל מאמץ לגייס כספים לשם תשלום הסכום בקשר עם מימוש האופציה והוא אף נוסע ללונדון לנסות ולגייס הסכום ממר איאן דיוויס."
בתשובה מטעם החברה מיום 10.5.2006 (נספח 13 לתצהיר התובע), נכתב ביחס לטענות התובע להבטחה לתשלום מצד הנתבע 1, כי החברה אכן נערכה לתשלום האופציה, אך אמירות הנתבע 1 כי האופציה תמומש נאמרו ללא ביסוס משפטי ולא נתן להסתמך עליהן "...אכן מרשתנו נערכה לביצוע חלקה בעסקה אולם, עם כל הכבוד, מר אלגור אינו משפטן ולא היה מודע להשלכות המשפטיות הקיימות לבקשה על המניות". כלומר בתגובה בכתב מזמן אמת אישרה החברה כי נערכה למימוש האופציה ועל כך עמד הנתבע 1 בשיחה עם התובע. עם זאת, החברה הבהירה בזמן אמת כי הנתבע 1 לא היה ער לקשיים המשפטיים ולמשמעויות המשפטיות במימוש האופציה.
הנתבע 1 מצדו לא מאשר כי אמר לתובע כי הסכם האופציה ימומש על אף הליך כינוס הנכסים, אלא טען כי התובע כלל לא עדכן אותו בדבר הליך הכינוס, הדבר נודע לו באמצעות עו"ד שץ והוא חש מרומה בשל הסתרת מידע זה (פרוטוקול עמ' 188 ש' 15-19). התובע מאשר כי לא עדכן את החברה בדבר הליך כינוס הנכסים שהוטל עליו (פרוטוקול עמ' 48 ש' 8-16). עו"ד שץ, ששימש כיועץ המשפטי של החברה בתקופה הרלוונטית, העיד כי למיטב זכרונו התובע והנתבע 1 שוחחו טרם מועד מימוש האופציה ולאחר שנודע לנתבע 1 כי התובע נמצא תחת הליך כינוס נכסים (פרוטוקול עמ' 161 ש' 1-27). עו"ד שץ הניח כי התובע והנתבע 1 שוחחו על עניין מימוש האופציה והבעייתיות המתעוררת עקב הליך כינוס הנכסים "...אז על מה הם שוחחו? על השלג ב-1984?" (פרוטוקול עמ' 161 ש' 10-11). אך אמירותיו אלו היו מסויגות ולוו בהטלת ספק בטיב זיכרונותיו, בהתחשב בשנים הרבות שחלפו מאז קרות האירועים (פרוטוקול עמ' 161 ש' 4, 24-27).
לאחר בחינת הראיות ושמיעת העדויות איני יכולה לקבל את טענות התובע. לא הוכח כי הנתבע 1 התכוון לגרום לחברה, בכל מקרה, שלא לממש את הסכם האופציה והטעה את התובע לחשוב כי ההסכם ימומש. מסקנתי זו מבוססת ראשית, על עדות מנהלת הכספים של החברה בתקופה הרלוונטית, גב' עדי אדר, שמצאתיה מהימנה כמפורט לעיל. מעדות גב' אדר עולה כי החברה נערכה למימוש האופציה. הגב' אדר העידה כי עלות מימוש האופציה הוכנסה לתחזית תזרים המזומנים של החברה (פרוטוקול עמ' 87 ש' 7-13) וכי לחברה היו נכסים מניבים אשר אפשרו את תשלום סכום האופציה (פרוטוקול עמ' 88 ש' 1-4, עמ' 89 ש' 25 עד עמ' 90 ש' 2). גב' אדר מעידה בנוסף, כי לאחר שהתברר כי כנגד התובע הוגשה בקשה לכינוס נכסים השלכות הנושא נדונו בין הנתבע 1 ליועץ המשפטי של החברה, עו"ד שץ. גב' אדר מעידה כי כמנהלת הכספים בחברה המתינה ליום מימוש האופציה לראות אם המניות מועברות לחברה ולהנחיות היועץ המשפטי בנושא (פרוטוקול עמ' 97 ש' 10-12, עמ' 19-22). התנהלות זו לא מצביעה על תכנית מרמתית וכוונה להתנער מקיום הסכם האופציה.