59. לאחרונה הודגש כי "אין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות" הרמת מסך, אלא יש להפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה - ובמסגרת זו לבחון גם את האפשרות להרמת מסך חלקית ולאו דווקא מלאה (עניין סטפנסקי). באותו עניין נדרש בית הדין לשאלת הרמת המסך במקרה בו החברה המעסיקה ניכתה משכרו של העובד את חלקו בדמי הגמולים אך לא העבירה אותו לקופת הגמל. בית הדין ציין כי הגם שנקבע בפסיקה קודמת כי אי העברת ניכויים משכר העובד ליעדם עשויה להוות עילה להרמת מסך (עניין אדיב) - גם ביחס לעילה זו יש להפעיל שיקול דעת ואין מדובר בקביעה אוטומטית. בלשונה של השופטת חני אופק גנדלר (ההדגשות אינן במקור):
"שליחת היד בכספי העובד ביחד עם הניסיון לטשטשה באמצעות רישום מטעה בתלוש השכר מהווה מעשה פסול שנועד להונות את העובד, ולכן היא עשויה להוות עילה להרמת מסך ההתאגדות. עוד נדגיש כי לחסכון הפנסיוני משקל מיוחד בביטחונו הכלכלי של העובד, ומכאן גם חובת האמון המיוחדת בהקשר זה. לאור האמור, נקודת המוצא היא כי שליחת היד בכספים שיועדו להפקדה עבור בטחון פנסיוני לעובד עשויה להוות נסיבה משמעותית שעשויה ללמד על התקיימות התנאים שבסעיף 6 לחוק. אולם נקודת מוצא זו אינה בהכרח נקודת הסיום, כשיש ליתן משקל גם למכלול נסיבות הענין.
שאלת היקפה של הרמת המסך מקום בו מוכחת שליחת יד בשל אי העברת כספי הניכויים - היא שאלה נפרדת. כאמור, אין לשלול כי במקרים מתאימים זו תביא להרמת מסך מלאה (כפי שנעשה בעניין אדיב, כמו גם פסקי דין נוספים) כשם שאין לשלול שבמקרים מתאימים - בהם לא הוכחה הצדקה להרמת מסך מלאה - היא תביא להרמת מסך חלקית, המוגבלת לעילה קונקרטית, וקיימת גם אפשרות כי אי העברת כספי הניכויים לא תצדיק הרמת מסך כלל (למשל - ככל שבית הדין ישתכנע שמדובר בתקלה טכנית נקודתית), כשכל מקרה יבחן בהתאם לנסיבותיו".
מכאן שלא די בהכרח באי העברת כספי הניכויים כעילה להרמת מסך, הגם שזו עשויה להיות נסיבה משמעותית. בנוסף, גם אם יימצא שקמה הצדקה להורות על הרמת מסך, תיתכן גם הרמת מסך חלקית ביחס לעילה קונקרטית בלבד.
הרמת מסך בעמותה
60. חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות) קובע כי "מהיום שצוין בתעודת הרישום כיום הרישום תהיה העמותה תאגיד, כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית" (סעיף 8). בענייננו המכון הוא עמותה רשומה וככזה, הוא "בבחינת אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מחבריה, שאינם חבים בחובה באופן אוטומטי" (עניין העמותה לקידום הספורט). חוק העמותות מפנה בנושאים שונים לסעיפים מחוק החברות אך לא לסעיפים העוסקים בהרמת מסך. עם זאת התפיסה המקובלת בספרות ובפסיקה היא כי עמותה אינה חסינה מהליך של הרמת מסך ההתאגדות (עניין סיעת בת ים; ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד ואח' נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ ואח' (13.12.06, להלן: עניין מורים בונים); עניין העמותה לקידום הספורט; ע"א (מחוזי חי') 1683/03 ליניאל די.די.בי חיפה בע"מ נ' עמותת החיפאים למען אדן (30.6.04), להלן: עניין ליניאל; ע"א (מחוזי חי') 20369-01-17 דפוס אלברט ובניו (1990) בע"מ נ' העמותה למען יעקב בורובסקי (31.7.17)). כפי שציין פרופ' דוד פרנקל: "העובדה שבחוק העמותות אין הוראה מקבילה מפורשת בעניין "הרמת מסך" אינה מונעת מלהחיל גם על עמותות את הדוקטרינה שפותחה, כאמור, בפסיקה עוד לפני שהוכנסה כהוראה חקוקה בחוק החברות... על בית המשפט לבחון את התנהגות חבר העמותה, בדומה לבחינת התנהגות של בעל מניה בחברה, לפי עקרון תום הלב" (דוד א' פרנקל, דיני עמותות בישראל (2012), עמ' 76-77).