פסק דין
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגות הציבור גב' תמר סליימן וגב' שרה פנסו; סע"ש 14095-03-14), שבמסגרתו נפסק כי על המערער בתיק ע"ע 21196-05-18 (הרב מיכאל שון), המערער בתיק ע"ע 39892-05-18 (מר יעקב אפשטיין) וכן המשיב 4, מר חיים דוד שון - ביחד ולחוד - לשלם למשיבה סכומים שונים. זאת לאחר שבית הדין האזורי מצא שיש להורות על הרמת מסך ההתאגדות מעל לעמותה שבה שימשו חברי ועד מנהל.
התשתית העובדתית כפי שעולה מהחומר המצוי בתיק
2. המשיבה 2, מכון לנדר, היא עמותה רשומה שניהלה מוסד להשכלה גבוהה בירושלים על פי היתר מהמועצה להשכלה גבוהה (להלן גם: המכון או העמותה). ביום 30.10.14 ניתן צו לפירוק המכון (תיק פר"ק 17431-07-14), כפי שיפורט להלן.
3. המשיבה (להלן גם: העובדת) היא אשת חינוך ששימשה מנהלת בית הספר לחינוך וחברה במכון החל מחודש מאי 2010. יצוין כי ההתקשרות בין הצדדים החלה מספר שנים קודם לכן; על פי תצהיר המשיבה בשנת 2008 הפסיקה את עבודתה במכון מסיבות אישיות, והחל מחודש מאי 2010 (תחילת התקופה הרלוונטית להליך) החלה למלא את התפקיד שפורט לעיל בהתבסס על הסכם עבודה שנחתם עמה ביום 1.10.10. שכרה, החל מיום 1.10.11, עמד על סך של 10,000 ₪ לחודש.
4. המערער בתיק ע"ע 39892-05-18, מר יעקב אפשטיין (להלן: מר אפשטיין), כיהן כיו"ר האסיפה הכללית של המכון וחבר הוועד המנהל שלו החל מחודש ינואר 2013.
5. המערער בתיק ע"ע 21196-05-18, הרב מיכאל שון (להלן: הרב שון), כיהן כחבר הוועד המנהל של המכון החל מחודש ינואר 2013. המשיב הנוסף, מר חיים דוד שון (אשר מטעמו לא הוגש ערעור והוא אף בחר שלא להגיש סיכומים מטעמו או להתייצב לדיון), הוא בנו של הרב שון, וכיהן כסגן נשיא המכון החל מחודש ינואר 2013 (להלן: מר חיים דוד). לצורך הנוחות ייקראו השלושה יחד להלן: הנתבעים.
6. הקשר בין מר אפשטיין ומר חיים דוד לבין המכון החל עוד קודם להצטרפותם לוועד המנהל. לתיק בית הדין האזורי הוגש הסכם הנושא תאריך 16.1.11, שעליו חתומים מר אפשטיין ומר חיים דוד ועניינו גיוס תלמידים לקמפוס החרדי שניהל המכון. על פי תצהירו של מר אפשטיין שירותי גיוס התלמידים הוענקו על ידו ועל ידי מר חיים דוד באמצעות חברת "י.ש יעדים בע"מ", ששניהם בעלי מניות בה (להלן: חברת יעדים).
7. החל משנת 2011 לערך נקלע המכון לקשיים כלכליים, שהלכו והתגברו. בסוף שנת 2012 התפטר המנכ"ל דאז, ובחודש ינואר 2013 התחלפה הנהלת המכון ובהתאם מונו גם הנתבעים כחברי ועד מנהל כמפורט לעיל. לגרסת העובדת, שלא נסתרה בהקשר זה, ביום 17.8.13 נערכה אסיפת עובדים שבה העלו העובדים בפני שלושת הנתבעים, שהשתתפו באסיפה כנציגי ההנהלה, טענות בעניין התנהלות המכון כגון העובדה שבזמן שעובדים ותיקים של המכון מפוטרים עקב קשיים כלכליים, נערכים שיפוצים נרחבים במשרדי ההנהלה. בתום האסיפה מונו שלושה עובדים (וביניהם העובדת) שפנו לייעוץ של מומחה לדיני עבודה, ועדכנו בכך את יתר עובדי המכון. סמוך לכך נתבקשה העובדת, לגרסתה, כנציגת העובדים, להיפגש עם הרב שון - וכך אכן נהגה.