במקרה דנן לא השתנה דבר במושכר עצמו או בדרכי הגישה אליו, ועודנו מתאים הוא למטרת השכירות כפי שהוגדרה וקוימה בין הצדדים מזה 12 שנה. פיסית ניתן להוסיף לייצר בו , ומעשית מוסיף הוא לשמש בלא שוני למטרה השנייה - זו של אחסנת המוצרים שיוצרו. גם המניעות המשפטית ככל שישנה, לא קשורה למושכר הספציפי עצמו. אלא לאובדן לקוחות והזמנות, ושמא להגבלה חלקית של אפשרויות הייצור במושכר (לפחות מעת כניסה לתוקף של הקלות התו הסגול) מסיבות שאינן נעוצות ספציפית במושכר או התאמתו למטרת השכירות, ונושאות אופי כללי. אין אפוא תחולה לסע' 15 (כאמור, משעה שיש לו תחולה דווקא המשכיר הוא שנחשב מפר, כפי שנזכר בפסה"ד הנ"ל).
11. מכאן להגנת הסיכול החוזי הכללי, לה טוענים המבקשים. כותרתו של סע' 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) הנה "פטור בשל אונס או סיכול החוזה". וזו לשונו:
" (א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו."
12. שאלת הסיכול החוזי הקבוע בסע' 18 של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) עשוי שתעורר שאלות לא פשוטות בימי קורונה. בין היתר , בהקשרם של חלק מחוזי השכירות לעסקים, עשוי שתעלה לעתים השאלה מי מבין הצדדים צריך שייחשב למפר החוזי (ושמא עסקינן בהפרה של חיובים משני העברים, אף שאינה לרצון מי מן הצדדים.
שאלות כאלה מתעוררות על רקע הדין החוזי שאינו פוטר ברגיל צד מחיוביו, רק משום שנתקל באילוץ חיצוני לא צפוי, גם כשלא נפל בו אשם מוסרי או חוסר תום לב). מכל מקום מי שטוען להגנת הסיכול החוזי, כמו המבקשים, כמו העיד על עצמו שהוא (בבחינת למצער), הנו מפר. שכן כעולה מלשון הסע', הגנת הסיכול היא טענת מגן השמורה למפר. תקופת הקורונה על תחלואיה הבריאותיים, האנושיים והמשקיים, מציבה גם פוטנציאל ל"מגה פיגוע" משפטי, מבחינה זו שהיא נושאת בחובה פוטנציאל לסכסוכים משפטיים אזרחיים בהיקף ניכר , בסיטואציה שהיא מן הקשות במשפט האזרחי, בה הצדדים הנצים משני העברים הנם תמי לב. סיטואציה מעין זו אינה זרה למשפט האזרחי על ענפיו. הפתרונות הניתנים לסיטואציה כזו לרוב, בלית ברירה, הנם טכניים באופיים (ראה למשל סע' 9 ו 10 לחוק המקרקעין), גם אם בעלי הגיון פנימי, שנועד למזער תחושת אי הצדק. למזער – אך לא לאיין, שכן בתחרות בין תמי לב, שידו של מי מהם תגבר בהכרח, לעולם תיוותר תחושה לא נוחה. החידוש בתקופה זו, אינו בעצם הסכסוכים בין צדדים תמי לב, אלא בהיקף הפוטנציאלי של קונפליקטים מעין אלה, בפרק זמן קצר יחסית.