לפי תצהירו של התובע, ביום 28.7.15 הודיעה לו החברה כי היא מכירה בהתפטרותו ומוותרת על תקופת העבודה המוקדמת. כאמור, ביום 29.7.15 הוא זומן לשימוע על ידי החברה, וביום 30.7.15 השיב בא כוחו כי אין טעם בקיום השימוע. במענה שלחה החברה "הודעה על סיום העסקה" וטענה שהאשמות שהועלו כנגד התובע מהווה termination for cause, ולפיכך האופציות פקעו (העתק המכתבים צורפו כמוצגים ת'10-ת'14 לתצהירו).
התובע הצהיר כי התנהלות הנתבעות כלפיו וההאשמות כנגדו באה לידי ביטוי גם כלפי עובדים אחרים. מר גוטמן הצהיר כי בתקופת עבודתו היה עד לדרישות מוגזמות של שעות עבודה, משימות שניתנו לעובדים ולאחר מכן התוצרים נזרקו לפח, וכן ליחס שלפיו כל עובד היה "אויב בפוטנציה". הוא הצהיר כי כאשר הוא רצה לעזוב את החברה החל מר בן וולך לחקור אותו אם ניסה אי פעם לגנוב אנשים מהחברה או לפתוח סטארט-אפ ולגייס אליו אנשים, וביקש לדעת לאיזו חברה הוא עוזב. מר גוטמן לא השיב מדוע הוא עוזב, ומר בן וולך אמר לו שכדאי לו להשיב מכיוון שהוא יכול להשמיץ אותו לפני מעסיקים פוטנציאליים שיפנו לקבלת המלצות. לאחר מכן, הוא קיבל מכתב ממר הראל בו הוא מקבל את התפטרותו אך צוין בו כי הם לא היו מרוצים מביצועיו בעבודה ושניתנו לו מספר הזדמנויות.
גם מר קרפל הצהיר כי החברה לא גילתה סובלנות להערות ולביקורת על אבטחה לקויה. עוד הצהיר כי בעת עבודתו נחשף לשמירת סיסמאות בלתי מאובטחת על ידי החברה לתיבות מייל של לקוחות. הוא העיר על כך מספר פעמים להנהלת החברה ובתגובה לכך מנהל צוות הפיתוח, מר הראל, גער בו. כמו כן, מר קרפל הצהיר כי למיטב ידיעתו לא היו תלונות מיוחדות או בעיות מערכת שנבעו מעזיבתו של התובע, וכי מאז תחילת עבודתו ועד לסיומה התמודדה החברה עם תקלות בשרות ה"פוש" באופן קבוע. לעניין סיום העסקתו הצהיר כי הסיבה לפיטוריו הייתה שיחה שערך עם פריידי, שרון פרידמן, סמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה, בה מר קרפל אמר לו שקשה לו למצוא שפה משותפת עם בן וולך. לאחר שתוכן השיחה הועבר לבן וולך, האחרון זימן אותו למשרדו והודיע לו שהוא יכול להיות עובד טוב אך לא אצלם. לאחר מכן הוא זומן לשימוע בו נאמר לו שהוא היה עובד גרוע, זאת כאשר במשך העסקתו קיבל פידבקים על כך שמרוצים מעבודתו. נוסף על כך, מר קרפל הצהיר כי במהלך עבודתו הוא היה עד לסיטואציות של יחס משפיל כלפי עובדים אחרים מצד האחים וולך ואף לצעקות, ובמיוחד כלפי עובדים שעזבו.
כן, מר בוימל הצהיר כי כאשר הודיע על התפטרותו ביום 21.11.16 היה מחויב לעבוד במשך חודש נוסף. בתגובה לכך אמר לו דותן וולך "יש לך פה עוד חודש, ואם תעשה לנו צרות – אנחנו נמצא אותך, ונקלקל לך". לדבריו, איום זה בא לאחר שעבד במשך שנתיים עבודה מאומצת.
גרסת הנתבעות
אף על פי שהתובע סבור כי הוא התפטר מהחברה, הציגו הנתבעות גרסה שונה מזו של התובע. מר תום וולך הצהיר כי ביום 26.7.15 בשעה 16:40, קם התובע בבהלה ממקום עבודתו ועזב את המשרד. זאת לאחר שמר בן וולך העלה כנגדו חשדות בדבר קריאת הדוא"ל שלו ורצה לגשת לעמדת העבודה שלו, לאחר שביקש ממנו להישאר במקומו (העתק ההתכתבות בין הצדדים צורף כנספח ג לתצהירו של מר תום וולך). בתגובה התובע עזב את המשרד ולקח עמו ציוד של החברה שכלל מידע סודי.
לפי תצהירו של מר תום וולך, במהלך עבודתו של התובע, עלו למר בן וולך ולאחרים בחברה חשדות שהתובע מבצע עבירות מחשב תוך שימוש במחשב הנייד של החברה שהוקצה לשימושו, ואף מכשיל פיתוח של רכיבים שעליהם היה מופקד. התובע נחשד בחדירה לתיבות דואר אלקטרוני של מר בן וולך ושל מנהלים אחרים בחברה או של צדדים שלישיים או של לקוחות. חלק מתיבות הדואר הכילו בין היתר מידע סודי רב של החברה כמו תכניות פיתוח עתידיות וכן התכתבויות אישיות. המנהלים אף נתנו לתובע הנחיות ברורות ואזהרות להימנע ממעשים אלה, אך התובע הכחיש את המעשים שיוחסו לו.
על כן, מר בן וולך רצה לגשת לעמדת המחשב של התובע שנמצאת בחלל שיתופי במעבדה ולבחון את מסך ה"ולוג" במחשב שלו כדי לבדוק אם התובע ביצע בדקות האחרונות עבירות מחשב שכללו חדירה לתיבת הדוא"ל שלו ושל מנהלים אחרים או של לקוחות. בתגובה לכך, התובע עזב את המשרד ונטל עמו את המחשב הנייד וציוד נוסף שכללו מידע סודי ורגיש של החברה. מר בן וולך אף הודיע לתובע כי הוא ידווח על כך למשטרה (העתק התכתבות בין הצדים צורפה כנספח ד לתצהירו של מר תום וולך). הנתבעות סברו כי התובע פעל כך כדי להסוות את מעשיו הפסולים שכללו ביצוע עבירות מחשב, חדירה לפרטיות מנהליו והפרת נהלי החברה.
בחקירתו העיד מר תום וולך לעניין ההאשמות שהועלו כנגד התובע בדבר ריגול כי במשך תקופה היו כלפיו חשדות לעבירות מחשב. התובע קיבל התראות בהן ביקשו ממנו מנהלי החברה לא להיכנס למיילים שלהם (עמ' 37 ש' 22-25 לפרוטוקול הדיון). עוד העיד כי התקיימה ישיבת הנהלה ושמו של התובע עלה בתור מועמד לפיטורים כי הוא לא עמד במשימות התכנות (עמ' 38 ש' 1-3 לפרוטוקול הדיון). לשאלת ב"כ התובע אם הם חיפשו דרך לשלול מהתובע את האופציות העיד תום וולך כך: "לא העליתי בדעתי שיתכן מקרה שהוא לא יקבל את האופציות. מה שהוא עשה זה דבר חסר תקדים שמעולם לא נתקלתי בו בעשרים שנות קריירה שלי" (עמ' 38 ש' 4-6 לפרוטוקול הדיון). עוד העיד כך:
"ש. אני מפנה לת/18 ג' עמ' 9 – זה נראה לך בסיס נכון להאשמה של עובד בקריאת מיילים החשדות האלה? האם זה נראה לך שמנהל בכיר יאשים עובד בריגול בגלל שהוא מתנהג מוזר?
ת. לא אני ניהלתי את השיחה. לבן היתה אינטואיציה טובה. רומן אכן בלש והקליט לא בטוח שאינטרס החברה היה מול עיניו. יכולת לקרות אימיילים ונכונות לכך עוררו חשד מנהל הפתוח דרש מרומן להחליף את כותרות המילים של המערכת במספר מייצג או בתווים מייצגים. זה לא כתוב – את שאלת אותי שאלה. אני ממילא לא נשאל על דברים שאני אמרתי. רומן במשך תקופה ארוכה התמהמה ולא בצע המשימה. בצוע משימה זו היה שולל ממנו את היכולת לראות את כותרות המיילים. זו משימה פשוטה לתכנת מתחיל. מי שנכנסים לו לתיבת המייל יכול לראות את זה. החשש שלנו היה שהוא עושה את זה לא רק לנו אלא גם לחלק מהלקוחות. אין לנו יכולת להוכיח כי רומן בהברקה ובכישרון רב נמלט עם המחשב ופרמט אותו וכל העדויות היו במחשב הזה.
ש. תסכים אתי שכל חדירה למחשב של לקוחות מתועדת בלוגים של השרתים?
ת. אני לא מסכים. כמות המידע הסודי שרומן חשף היא עצומה וגרמה לנו נזק. אין לנו רצון להוסיף ולו בדל של מידע סודי נוסף".
(עמ' 38 ש' 18-32 לפרוטוקול הדיון).