50. בפרשת גנז הנ"ל נקבע חריג לסעיף 9 הנ"ל. נקבע, כי אי רישום של הערת אזהרה על ידי הרוכש הראשון יכול להיחשב עקרונית כהפרת חובת תום הלב, ולהביא לשלילת עדיפותו על פני הרוכש השני, על אף שהשני לא השלים את העסקה שלו ברישום. הטעם המרכזי לכך הוא, כי רישום הערת אזהרה הוא אמצעי פשוט זול, קל ונוח למנוע את העסקה המאוחרת בזמן ואת ה"תאונה המשפטית". עם זאת בחינת תום ליבו של הרוכש הראשון כלפי השני תידרש רק במקום בו היה הרוכש השני תם לב לאורך כל שלבי העסקה. אם הרוכש השני בזמן אינו עומד בחובת תום הלב, אזי אין באי רישום הערת אזהרה על ידי הראשון בזמן כדי להקנות לשני עדיפות, באשר לא מחדל זה הוא שהוביל למצב של עסקאות נוגדות (ראו ע"א 7113/11עזבון המנוח עפיף נ' עזבון המנוח לחאם (מיום 27.2.14)).
מן הכלל אל הפרט:
51. במקרה דנן העסקה המאוחרת בזמן (העסקה של התובע) לא נסתיימה ברישום בלשכת הרישום. בנוסף, אין מחלוקת כי במועד עריכת העסקה השנייה (10.10.16) כלל לא נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעים. משכך קיימת לכאורה עדיפות לעסקה של התובע על פני העסקה עם הנתבעים. אלא שעל מנת להקנות עדיפות שכזו, הרי שיש לבחון תחילה האם התובע פעל בתום לב ונתן תמורה.
52. על מנת לבחון את תום ליבו של התובע, יש לברר האם התובע ידע על העסקה הראשונה בעת שערך את העסקה שלו (העסקה השנייה בזמן). כאמור אין הכרח להראות כי התובע ידע בפועל על העסקה הראשונה ודי בכך שפעל בעצימת עיניים ומתוך חשד בדבר קיומה של עסקה, על מנת לקבוע, כי קיים חוסר תום לב מצדו.
53. בעניין זה התובע הצהיר בתצהירו (סע' 5 לת/1), כי לא היתה לו כל ידיעה על זיקתם של אליאס ו/או אמו מרי לחלקה (לאמור הנתבעים 1-2). בכל הכבוד הראוי אין בידי ליתן אמון בגרסה זו. להלן טעמיי.
54. ראשית, מדובר בתובע אשר העיד בפני, כי "מאז ומתמיד" הינו תושב גוש כפר חלב וכן אישר בעדותו, כי הכפר (גוש חלב) הינו כפר קטן (ראו עדותו בעמ' 10 שורות 17-19). בנו של התובע אף העיד בפניי, כי בבעלות המשפחה עשרות חלקות חקלאיות בגוש חלב (עמ' 24 שורות 1-2). אף התובע הצהיר בתצהירו, כי בבעלותו מספר לא מועט של אדמות חקלאיות ולא חקלאיות (סע' 6 לת/1). כמו כן התובע אף הצהיר, כי בנו חמודי אבו זינב עדכן אותו, כי החלקה המוצעת למכירה (קרי החלקה דנן) הינה ליד החלקה אשר בבעלותו (ראו סע' 3 לת/1) ועל כך חזר אף בעדותו בפניי (בעמ' 11 שורות 3-5). אף בנו של התובע מחמוד אבו זינב הצהיר בתצהירו, כי האדמה המוצעת למכירה היא אדמה הסמוכה לאדמה שבבעלות משפחתו (ראו סע' 3 לת/3). הנה כי כן, בהינתן כי מדובר בתובע תושב בכפר גוש חלב (שהינו כפר קטן) אשר בבעלותו מספר רב של אדמות חקלאיות באותו הכפר, וכן בהתחשב בכך כי החלקה אותה קנה הינה סמוכה לחלקה המצויה כבר בבעלותו הרי שיש קושי של ממש לקבל את הגרסה של התובע, כי לא היתה לו כל ידיעה בדבר הזיקה של הנתבעים בחלקה.