פסק דין
עסקינן בתובענה למתן פסק דין הצהרתי בו יוצהר, כי זכותו של התובע במקרקעין הידועים כגוש 14113 חלקה 109 בשטח של 2,227 מ"ר (להלן: "החלקה") מכוח הסכם מכר שנחתם בינו לבין הנתבע 3 שרירה וקיימת, והיא גוברת על זכותה של הנתבעת 1 מכוח הסכם המתנה שנחתם בינה לבין הנתבע 3.
כן נתבקשתי להורות לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת 1 על זכויותיו של הנתבע 3 בחלקה לפי שטר מס' 31028/2016.
הצדדים לתביעה:
1. הנתבע 1 הינו עיזבונה של המנוחה מרי חנא ז"ל (להלן: "המנוחה"). המנוחה היתה אשת אחיו (גיסתו) של הנתבע 3.
2. הנתבע 2 הינו בנה של המנוחה, יורשה היחידי וכן אחיינו של הנתבע 3.
3. נתבע 3 הינו הבעלים הרשום בחלקה (כעולה מנספח ב לתביעה).
טענות התובע:
4. ביום 10.10.16 נערך ונחתם הסכם מכר במסגרתו מכר הנתבע 3 לתובע את מלוא זכויותיו בחלקה. ההסכם דווח לאגף מיסוי מקרקעין ובעקבות דיווח זה אף הוצאו הודעות שומה בדבר סכום המס בהתאם לשומה עצמית שנערכה.
5. ביום 2.11.16 הפקיד עו"ד טוני פרח (להלן: "עו"ד פרח"), אשר טיפל ומטפל בעסקת המכר הנ"ל בלשכת רישום המקרקעין בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת התובע.
6. ביום 7.11.16 סורבה בקשתו הנ"ל של עו"ד פרח, וזאת מהטעם של "אי התאמה במס' ת.ז. של המוכר בין המסמכים לנסח".
בעניין זה ציין התובע, כי כעולה מנסח הרישום שצורף כנספח א' לתובענה, מספר ת. זהות של נתבע 3 (המוכר) מסתיים בספרה 52, ואילו מספר ת.ז אשר נרשם בהסכם המכר ובבקשה לרישום הערת האזהרה מסתיים בספרות 25. בשל אי התאמה זו לא נרשמה הערת האזהרה לטובת התובע.
7. בהמשך, עו"ד פרח גילה, כי הטעות במספר ת. זהות של נתבע 3 נעוצה ברישומים של לשכת רישום המקרקעין ולא בטעות אישית שלו תוך כדי עריכת מסמכי העסקה עם התובע. לפיכך, הוציא עו"ד פרח שאילתות ממשרד הפנים אודות תעודת הזהות של הנתבע 3 (אשר העלו כי מספר ת"ז הנכון של הנתבע 3 הוא זה אשר נרשם בהסכם המכר הנ"ל) ועל יסוד זאת הוא ביקש לתקן את תעודת הזהות של הנתבע 3 בנסח הרישום של החלקה ולרשום בחזרה הערת אזהרה לטובת התובע על זכות הבעלות של הנתבע 3 בחלקה.
8. ביום 14.11.16 (ובעקבות תיקון מספר ת. הזהות של הנתבע 3) נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע לפי שטר מס' 31143/2016. באותו היום נרשמה אף הערת אזהרה לטובת המנוחה על זכויות הנתבע 3 וזאת לפני התיקון של ת"ז של הנתבע בלשכת הרישום (לפי שטר מס' 31028/2016).