21. נטען, כי קיים חשש סביר, כי ההסכם בין התובע לנתבע 3, מיום 10.10.16 נערך במסגרת קנוניה בין נתבע 3 לתובע וכל זאת על מנת לנשל את הנתבעת 1 מזכויותיה בחלקה דנן אותה רכשה בתמורה מלאה. נטען, כי התמורה שצוינה בהסכם הנ"ל (אשר עמדה על סך של 55,000 ₪) הינה תמורה מזערית ואינה משקפת את מחיר החלקה האמיתי, אשר שוויה בשוק הינה לפחות בסך של 370,000 ₪ בהתחשב בעובדה, כי מדובר בקרקע מושבחת, מעובדת נטועה בעצי פרי ומחוברת למערכת השקיה מתקדמת.
22. נטען, כי מוזר כיצד התובע דיווח למיסוי מקרקעין אודות העסקה הנטענת כאשר במיסוי מקרקעין היה ידוע, כי אין לנתבע 3 כלל זכויות בחלקה כאשר דווח בפני רשויות המס, כי הנתבעת 1 הינה הבעלים של החלקה וזאת שנים עובר לחתימת ההסכם בין התובע לנתבע 3.
23. נטען, כי בניגוד לאמור בתביעה, הרי שכף רגלו של התובע מעולם לא דרכה בחלקה והתובע מעולם לא תפס חזקה בה. נטען, כי התובע שהינו תושב גוש חלב ידע, כי החלקה מעובדת ומוחזקת ע"י הנתבעת 1 ו/או מי מטעמה וידע כי הזכויות בחלקה שייכות לנתבעת 1 וכל זאת בטרם התקשר בהסכם עם הנתבע 3. מדובר בקרקע חקלאית בה נטועים עצי אפרסק וכל כפר גוש חלב יודעים מי מחזיק בה ומעבד אותה.
כמו כן, בניגוד לנטען בתביעה, הרי שחמו של נתבע 2 שלמעשה הוא זה שמעבד את האדמה, מעולם לא שוחח עם מי מטעם התובע ומדובר בטענה שקרית.
24. עוד נטען, כי עו"ד פרח ידע בעצמו על זכויותיה של נתבעת 1 בחלקה. כן ידע, כי נתבע 3 כבר מכר את מרבית זכויותיו (שקיבל בירושת אביו המנוח) לנתבעת 1 ולבני משפחתה ברם חרף זאת ותוך ניצול העובדה, כי העסקה הקודמת בין הנתבעת 1 לנתבע 3 טרם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין, הוא ייצג את התובע בעסקה ממניעים ברורים ועל מנת להפיק רווח ממכירת חלקה שכלל אינה שייכת לנתבע 3.
25. נטען, כי העובדות בפסיקה אשר עליה מסתמך התובע בת"א 297/04 אינן תואמות לעובדות בתיק דנן. העסקה בין הנתבעת 1 לנתבע 3 (שנעשתה בתמורה ובתום בלב וקדמה בשנים לעסקה הנטענת ע"י התובע) גוברת על העסקה של התובע.
26. בכתב הגנתם אף פרטו הנתבעים 1-2 את שרשור העברת הזכויות בחלקה, הכל כדלקמן:
נטען, כי החלקה מושא תיק זה וכן חלקות נוספות היו בבעלות אביו המנוח של הנתבע 3 שהלך לעולמו ביום 18.2.97 (להלן: "המנוח"). נטען, כי עוד בחייו החליט המנוח לחלק את כלל רכושו בין ארבעת בניו: הנתבע 3, בעלה של נתבעת 1, ושני אחים נוספים. לצורך חלוקת רכושו של המנוח, הוא העביר במתנה וללא תמורה את כלל נכסיו לארבעת ילדיו בהתאם לעסקת מתנה לפי ייפוי כוח נוטריוני עליו חתם בפני הנוטריון עו"ד אניס שקור עוד ביום 19.7.90. בנוסף, ביום 5.8.94 ערך המנוח תיקון לצוואתו הנ"ל, ברם התיקון התייחס אך ורק לדירת המגורים של המנוח (לא צוין איזו), כאשר יתר חלקי הצוואה נותרו ללא שינוי.