49. טעם נוסף בפי המשיבים לדחיית המרצת הפתיחה על הסף הוא תום ליבו של המבקש. אור השמש טענה כי טענות המבקש נטענו בעלמא בלבד, דבר אשר מעיד כי הוא מונע ממאבקי כוח פוליטיים. אולם לא מצאתי כי המבקש פעל בחוסר תום לב אשר מצדיק דחיית ההליך על הסף. המבקש הגיש שלושה הליכים משפטיים בעניין המכרז, לא הסתיר מידע מבית המשפט ולא השתמש בהליך המשפטי לרעה. נטען כי המבקש טען כי אין הסכם חכירה בין העירייה לרמ"י, בעוד תשובת רמ"י הוכיחה ההפך. המבקש אינו צד להסכם החכירה וטענתו כי אין הסכם כזה, אין בה כדי ללמד כי המבקש אינו נקי כפיים. גם עצם היותו של המבקש יו"ר האופוזיציה, אינה מעידה, כשלעצמה, על חוסר תום ליבו. עצם העובדה כי קיימת יריבות פוליטית בין המבקש לבין ראש העיר, אין בה כדי לשלול את הלגיטימיות של הפנייה לבית משפט, כל עוד הפנייה מבוססת על טענות הראויות להתברר. אין בנמצא מנגנון אחר לברר תקינותם של הליכי מכרז, והבאת המכרז לביקורת שיפוטית, גם אם ברקע קיימת יריבות פוליטית, אין בה כשלעצמה משום חוסר תום לב שמצדיק דחייה על הסף.
50. מכאן לטענות המבקש לגופן. כאמור, ההליך שלפניי מוגבל לטענות "המכרזיות" שבפי המבקש. אין כל מקום להידרש לטענות "תכנוניות", והן נזנחו בסיכומי העותר.
אפתח בטענות בדבר תנאי הסף במכרז.
סעיף 3 למכרז - שכותרתו "תנאי סף" - קובע:
"זכאי להציע הצעה למכרז זה מציע העונה על כל תנאי הסף הבאים במצטבר:
3.1. המציע הוא אישיות משפטית אחת, יחיד אזרח ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל (לא תתאפשר הגשת הצעות במשותף וכן לא תתאפשר הסבת חוזה ההתקשרות, כולו או חלקו).
...
3.3. למציע ניסיון מוכח בניהול והפעלת בית עסק להכנת, הגשת וצריכת מזון ומשקאות בחוף ציבורי במהלך השנתיים (2 שנים) האחרונות שקדמו למועד האחרון להגשת הצעות במכרז זה".
יצוין כי במסגרת הבהרה לתנאי המכרז נמחקה הדרישה לניסיון בחוף ציבורי, אך נותרה הדרישה של ניסיון במהלך השנתיים האחרונות שקדמו למועד האחרון להגשת הצעות למכרז.
51. בהתאם להלכה הפסוקה, בפרשנות תנאי סף, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (עע"מ 5399/14 מור חברה לשיווק מוצרי בנייה (1992) בע"מ נ' א.פ פורמייקה סנטר (1998) בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 24.1.2016); עע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 12.4.2009). אך הכלל הפרשני לפיו יש להעדיף פרשנות המקיימת את ההצעות על פני הפרשנות הפוסלת אותן, צריך להתיישב עם לשון הטקסט ועם תכליתו (עע"מ 2879/08 מגמא חברה להנדסה, טכנולוגיות ותוצרים נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.11.2009). אימוץ פרשנות שאין לה אחיזה בלשון המכרז תפגע בכל אותם מציעים שנמנעו מהגשת הצעה, ותחטיא את מטרת המכרז ליעילות ולחיסכון במשאבי ציבור.