52. סעיף 3.3 למכרז קובע כי למציע יהיה נסיון של שנתיים. סעיף 3.1 למכרז קובע כי על המציע להיות אישיות משפטית אחת – יחיד או תאגיד רשום. הסעיף קובע גם כי לא תתאפשר הגשת הצעות במשותף או הסבת חוזה ההתקשרות. מלשונו של סעיף זה עולה כי המכרז אינו "שותק" באשר לאישיות המשפטית המגישה את ההצעה, וניסוחו מלמד על כך שקיימת חשיבות לזהות המציע.
53. ההצעה שזכתה במכרז הוגשה על ידי "אור השמש", חברה שנוסדה בסמוך לפני הגשת ההצעה למכרז. אין מחלוקת כי "אור השמש" אינה מקיימת את תקופת הניסיון הנדרשת בתנאי הסף למכרז. מי שאוחז בתקופת הניסיון הוא מר קימה - אחד מבעלי המניות בחברת אור השמש. מר קימה בחר להגיש הצעה באמצעות חברה, ולא כיחיד, הגם שתנאי המכרז מאפשרים גם ליחיד להגיש הצעה. זהות המציע אינה עניין טכני או פורמלי. החברה היא אישיות משפטית שונה ונפרדת מהאישיות המשפטית של בעלי מניותיה, ובהם מר קימה. לזהות המציע במכרז (והמתקשר בחוזה בעקבות הזכייה במכרז) יש השלכות בהיבטים שונים. העובדה שמר קימה בחר להשתתף במכרז באמצעות חברה בע"מ, יחד עם שותף, ולא בעצמו באופן ישיר, מצביעה על כך שגם מבחינתו יש משמעות לזהות המציע, ולא בכדי פעל כפי שפעל.
מר קימה העיד כי בחר להגיש את ההצעה כחברה, ולא כיחיד, לאחר ייעוץ משפטי שקיבל. מר קימה העיד כי על פי הייעוץ המשפטי שקיבל "כל עוד בעל המניות הוא עם ניסיון, זה מומלץ להגיש עם חברה. אם הייתי מגיש על עצמי בכל מקרה הייתי צריך לפתוח חברה".
אולם מר קימה או אור השמש לא פירטו מהות הייעוץ והטעמים עליהם התבסס הייעוץ. לא ברור מדוע "זה מומלץ" להגיש עם חברה ומדוע בכל מקרה היה צריך לפתוח חברה. לשון המכרז – המאפשרת מפורשות הגשת הצעה על ידי יחיד – אינה תומכת בפרשנות זו של מר קימה, ולפחות מבחינת דרישות המכרז לא מתחייבת הקמת חברה.
54. לצד היתרונות הגלומים ככל הנראה במציע שהוא חברה בע"מ, היה על מר קימה להביא בחשבון את תנאי הסף במכרז. למצער, היה מקום לבקש הבהרה בעניין זה בטרם הגשת ההצעות, כך שככל שהייתה ניתנת פרשנות מקלה לתנאי הסף (החורגת מלשון הטקסט) היא הייתה מובאת לידיעתם של כלל המציעים הפוטנציאליים.
פרשנות מקלה בדיעבד, לאחר הגשת ההצעות והכרזה על זוכה, אינה עולה בקנה אחד עם דיני המכרזים, משום שיש בה כדי להביא לפגיעה בשוויון, שחל לא רק ביחס למציעים אלא גם ביחס למציעים פוטנציאליים.
עקרון השוויון והתכליות של המכרז הציבורי מחייבים הקפדה על לשון המכרז, כך שתנאי הסף יהיו ברורים לכל, פרשנות תנאי סף לא תחרוג מלשון הטקסט, וכל משתתף פוטנציאלי ידע אם הוא עומד בתנאים. כידוע, על פי ההלכה הפסוקה תנאי סף הוא "כרטיס הכניסה" למכרז. אי עמידה בתנאי הסף מהווה כשלעצמה פגם מהותי, ללא קשר למהות תנאי הסף (עע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.12.2011). שמירת אמון הציבור בהליך המכרזי מחייבת היצמדות ללשון הטקסט, במיוחד בנוגע לתנאי הסף.