490. בתוך כך, יש ממש בטענת המאשימה, כי השתתפותה של יש הפצות בפגישה האמורה אינה עולה בקנה אחד עם הניסיון להציגה כאאוטסיידרית. צודקת המאשימה בטענה, כי אין להניח שהסיטונאים היו מרגישים בנוח להגיע לסיכום מן הסוג הנדון בנוכחותו של מי שאינו חלק מן החוג הרלוונטי לגיבושו.
491. הודעת ועדות אודי. אודי מסר בחקירתו ברוח דומה, כי בפגישה השלישית הסיטונאים דיברו על זה "שלא משתוללים בהנחות" (ת/15, 27.5.13 (יממה לאחר הפגישה השלישית), בעמוד 18). מדבריו עולה, כי מדובר בסיכום המשקף את האינטרס של הסיטונאים הקטנים יותר, כמו ספר לכל. אודי הסביר כי המפיצים הגדולים יכולים לתת לחנויות ולבתי ספר את אותה הנחה שהם נותנים לסיטונאים הקטנים, ובכך לא לאפשר לסיטונאים אלה להתחרות (בעמודים 18 – 19). בשל כך, הסביר, "אנחנו ספר לכל והמפיצים הקטנים האחרים יש ומדע דואגים שהמפיצים הגדולים לא יתנו הנחות שאי אפשר לעמוד בהן בענף" (בעמוד 19).
492. בתחילה הכחיש אודי כי סוכם שיעור הנחה מסוים (בעמוד 19 להודעה הנ"ל). מיד אחרי כן השיב בחקירתו כי סוכם שלא לעבור את הרף של 5% הנחה "שנשאר להרוויח" (שם). דברים אלה תואמים את דבריו לעיל של מר קרלינסקי. בתשובה לשאלה אם כל המשתתפים הסכימו לכך, השיב אודי בחיוב: "כולם אמרו שיעמדו בזה" (שם).
493. אודי מסר דברים דומים בעדותו, שם השיב, לאחר שהוצג לו כי הסיטונאים סיכמו בפגישה השלישית שההנחות יהיו עד 12%, כי "אמרנו שנשתדל שההנחות לא יהיו מעבר ל – 12%, יכול להיות שנאמרו דבר כזה בפגישה, נאמר דבר כזה בפגישה, אני לא יודע. זה לא היה סיכום, אמרו כמו שכל פעם אומרים שישתדלו..." (בעמוד 1840; ראו גם בעמוד 1790 לעדותו, שם מסר כי בפגישה דיברו המשתתפים "לא לעבור רף").
494. בהקשר זה, יש ממש בטענת המאשימה כי לא מדובר בהסכמה אנכית בין הסיטונאים הגדולים לבין הסיטונאים הקטנים יותר, אודות המחיר בו יספקו הסיטונאים הגדולים לסיטונאים הקטנים יותר ספרים בהם יש להם בלעדיות. מדובר בהסכמה אופקית בין מתחרים, אודות המחיר בו כל הסיטונאים יספקו לבתי הספר. אכן, נושא זה הוא שעמד ברקע הפגישה בין הסיטונאים (ראו השיחה ת/89, הנזכרת לעיל (פסקה 469)). לא למותר להעיר, כי מעדותו של אודי עולה כי בפגישה פנו "כל הסיטונאים הקטנים" (היינו, גם יש הפצות, אשר יוצגה בפגישה על ידי שי), בבקשה מן המפיצים הגדולים "שלא ישתוללו בהנחות" לבתי הספר (בעמוד 1853). ברי, כי מדובר בדין ודברים אשר התקיים לא בציר היחסים האנכי של ספק (סיטונאים גדולים) – לקוח (סיטונאים קטנים), כי אם בציר היחסים האופקי שבין הסיטונאים לבין עצמם, כמי שמספקים, כולם, לבתי הספר (ראו בהקשר זה גם בשיחה ת/90, הנזכרת לעיל (פסקה 442) ; ראו גם בעמוד 1165 לעדותו של שי; ראו גם בהודעותיו של מר זלוף ת/1 (בעמוד 8), ות/5, בעמוד 21). העובדה שברקע מצויים יחסים אנכיים בין הצדדים, אינה משנה מכך.