591. נאשמי ספר לכל טוענים כי בעת החקירה המאשימה כלל לא נתנה דעתה לשאלת אחריותם הפלילית של רוכשי ספרי הלימוד, וממילא לא ערכה בזמן אמת הבחנה בינם לבין הנאשמים. לכן, לשיטתם, מדובר בעמדה שגיבשה הרשות בדיעבד.
592. מן החומר אכן עולה, כי בעת החקירה, שאלת אחריותם הפלילית של רוכשי ספרי הלימוד לא נבחנה. ברם, מן המתואר לעיל עולה, כי לגישה זו היה בסיס ענייני מוצק, הגם שלא נדונה באופן סדור. מכל מקום, עולה כי לאחר שנושא זה הועלה, ככל הנראה בשלב השימוע, נתנה המאשימה את דעתה לעניין באופן מנומק. לא מצאתי פגם בהתנהלות זו, קל וחומר פגם העשוי להוות נתון בעל משקל בבחינת קיומה של הגנה מן הצדק.
593. ביחס לטענת הנאשמים כי המדינה היא שחוללה את העבירות שבוצעו במקרה זה, לא למותר להתבונן על התמונה כולה. כעולה מהכרעת דין זו, תיאומים בין הסיטונאים לא החלו במכרזי מרמנת ומשכ"ל. הם החלו שנים ארוכות לפני כן. זאת ועוד, בדיון באישום השישי נזכרו עדויות, מהן עולה כי גם בעבר היו פגישות בהן הסיטונאים דנו בשיעורי ההנחה (עדות אודי, בעמודים 1559, 1561, 1788; עדות מר זלוף, בעמוד 2029; הודעתו ת/2, בעמוד 15; עדותו של מר קרלינסקי, בעמוד 421). מן החומר גם ניתן להבין שהסיטונאים ניהלו דיאלוג בנושא ההנחות בעבר, במסגרת הפגישות השנתיות שקיימו. לא ברור לגמרי אם מדובר בהנחות לחנויות או לבתי ספר. התמונה הכוללת העולה מן הדברים היא כי בפגישות האמורות הושגו סיכומים לעניין שיעורי הנחה, הגם שעל פי הטענה אלה לרוב לא כובדו . כפי שצוין לעיל (הערת שוליים 45), אין די בתשתית שהונחה על מנת לקבוע ממצא ברמת הוודאות הנדרשת בפלילים. עם זאת, לצורך הדיון בהגנה מן הצדק, בגדרו נטל השכנוע רובץ על הנאשמים, ברמה של מאזן הסתברויות, יש להתנהלות זו משקל ממשי בדחיית הטענה כי קיים קשר סיבתי בין קושי כזה או אחר במכרזי מרמנת ומשכ"ל, לבין התיאומים מושא ההליך שבפניי.
594. בהקשר לטענה האמורה של הנאשמים, בולטת גם העובדה שבמסגרת האישום השישי בוצע תיאום של שיעור ההנחה שיינתן אם מכרז משכ"ל יבוטל. ברי, במצב זה, כי לא ניתן לדבר על כך שתיאום זה נגרם בשל הרשויות המעורבות במכרז. בתוך כך, הטענה כי למשכ"ל היה כוח שוק, כביכול, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהנאשמים הסכימו על שיעור הנחה נמוך יותר למשכ"ל, מאשר שיעור ההנחה שיינתן במקרה שמכרז משכ"ל יבוטל.
595. הנאשמים טוענים כי תחולת דיני ההגבלים העסקיים אינה יכולה להישלל על ידי פטור משתמע. ברם, המאשימה אינה טוענת לפטור משתמע לפי סעיף 3(1) לחוק התחרות, כי אם לכך שמלכתחילה משרד החינוך, אשר הוא הגורם הדומיננטי בהוצאת המכרזים, אינו מנהל עסקים, ומשכך מכרזים אלה אינם באים מלכתחילה בגדריו של החוק.