596. מעבר לכך אעיר, כי התייחסותם של הנאשמים לפסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים בערר 7/95 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (8.5.1997) הייתה חלקית. הושמטה ממנה אמירת בית הדין, כי ניתן ללמוד על חסינות מתחולתם של דיני ההגבלים העסקיים "על יסוד פטור סטטוטורי מפורש או משתמע שעילתו בחוק אחר החל על אותו תחום פעילות" (בפסקה 18 שם; ההדגשה הוספה). בתוך כך, בית הדין עמד על כך, שהסדר סטטוטורי חלופי לדיני ההגבלים העסקיים לא ישלול ככלל את עצם ההכרזה על מונופולין (היא הסוגייה שעמדה שם על הפרק), אך "יובא בחשבון בשלב מתן ההוראות נגד בעל המונופולין, ובנסיבות ראויות הוא אף עשוי לייתר מתן הוראות" (שם). ברוח דומה ציין בית הדין שם, כי "ככלל, אין ללמוד על קיומו של פטור כללי וגורף מתחולתם של דיני ההגבלים העסקיים. פטור כזה ייקבע, בדרך כלל, באופן נקודתי ובהתייחס לפעולות מסוימות של בעל המונופולין העומדות על הפרק, או בהתייחס להוראות ספציפיות אשר בית הדין מתבקש ליתן לגביו".
597. מכך עולה, כי דינים חיצוניים לדיני התחרות עשויים להיות רלוונטיים בהפעלת שיקול הדעת הנתון לרשויות המוסמכות על פי דיני התחרות . כך הוא במקרה הנוכחי. חוק המכרזים המשותפים מקרין בעוצמה של ממש על מקרה זה. הוא מלמד על תכלית חקיקתית ברורה לעודד מכרזים כאלה, מטעמים של יעילות וחיסכון. לכן, בלא שעליי לנקוט עמדה סופית בשאלת תחולתו של סעיף 3(1) לחוק התחרות על המכרזים מושא האישומים החמישי והשישי (עניין שאינו דורש הכרעה במקרה זה), יש יסוד לקבוע, כי בשיקול הדעת אם לחקור או להעמיד לדין את מי מן המעורבים בפרסום המכרזים מושא האישומים החמישי והשישי, הייתה המאשימה רשאית ליתן משקל משמעותי למדיניות ולערכים המשתקפים בחוק המכרזים המשותפים.
598. בהקשר זה, יש יסוד לטענת המאשימה, כי בהינתן קיומו של היתר חוקי לערוך מכרזים משותפים לרשויות המקומיות, ובשים לב למהותו של העניין, היה משרד החינוך רשאי לבצע מכרז ארצי, בו מימן את ספרי הלימוד לכלל בתי הספר המשתתפים בפרויקט. במצב זה, עמדת הרשות כי לא הייתה הצדקה לחקור ולבחון היבט זה של פעילות משרד החינוך (או הבאים מכוחו), במכרזים הנדונים, נופלת לגדר מתחם הסבירות. ברי, כפי שגם מבהירה הרשות בטיעוניה, כי אין בכך כדי למנוע מן הרשות לבצע בחינה תחרותית של מקרים אחרים, בהם תאוחדנה רכישות על ידי גורמים אחרים.