217. חילופי דברים אלה מהווים, בבירור, הסדר כובל, בהתאם לאמות המידה עליהן עמדתי. מדובר בהודעה של מתחרה פוטנציאלי במכרז למתחרה פוטנציאלי אחר על כוונתו שלא לגשת למכרז. בהמשך לכך, ספר לכל, מקבלת ההודעה, אף ביטאה הסכמה ותודה על כך. נוצרה, אפוא, הסכמה בין הצדדים, אשר אף קיבלה ביטוי בסיפא לדבריה של הגב' חבז, בהם ביקשה כי מר קרלינסקי יודיע לספר לכל על שינוי אפשרי בעמדתו. בהתאם לכך, אף הודיעה הגב' חבז כי תברר את עמדת הסיטונאים האחרים ותעדכן את מר קרלינסקי. בהמשך לכך, גם הודיעה כי עשתה כן, ומכאן כי התנאי להסכמתו של מר קרלינסקי, התקיים. בהסכמה המבוטאת בחילופי הדברים בין הצדדים היה כדי להפחית את אי הוודאות התחרותית הנוגעת למכרז. לא למותר להעיר, כי בסופם של דברים, לא ניגשה לוני כהן למכרז (ראו עדות מר קרלינסקי, בעמוד 84). במכלול נסיבות אלה, יש בסיס מוצק לטענת המאשימה כי הראיות האמורות מצביעות על קשירתו של הסדר כובל ביחס למכרז חולון.
218. הנאשמים טוענים כי מחומר הראיות עולה סימן שאלה האם הלכה למעשה הגב' חבז שוחחה עם מר מן-דעלי או עם חיים. הם מפנים לעדות מר מן-דעלי, ממנה עולה כי בחקירתו ברשות מסר כי "אני חושב" (ובמקום אחר כי "כנראה") שגב' חבז שאלה אותו אם הוא מתכוון לגשת למכרז, והוא השיב לה (ראו עדותו, בעמוד 605). בהמשך מסר מר מן-דעלי כי אינו זוכר אם הגב' חבז שאלה אותו על הדבר, וכי אם שאלה, השיב לה, בציינו כי "לגיטימי להגיד את האמת למי ששואל אותי". מר מן-דעלי הוסיף בעדותו (בעמוד 606) כי גם היום אינו זוכר אם דיבר עם מישהו בספר לכל על המכרז.
219. דברים אלה רחוקים מאמירה ברורה כי לא הייתה שיחה בין השניים על עניין זה. במצב זה אין הם מסייעים לנאשמים. הגב' חבז כתבה בזמן אמת כי שוחחה עם מר מן-דעלי. דבריו הנ"ל של מר מן-דעלי אינם יכולים ללמד כי היה מדובר במצג כוזב. יש לזכור כי מדובר בשחקנים קבועים בזירה, להם קשר רציף זה עם זה. מצג שקרי לעניין זה היה צפוי, אפוא, להתגלות במהירות ובקלות. מכל מקום, אין בראיות דבר מה המלמד כי מדובר באמירות שלא היה להן בסיס.
220. חיים הכחיש בעדותו כי שוחח עם הגב' חבז על המכרז, והוסיף כי לא התייחס למכרזים של עיריית חולון, ובגדר זה גם לא התכוון לגשת למכרז חולון מושא כתב האישום (ראו בעמודים 824 – 825). נוכח הקושי לסמוך על עדותו, עליו עמדתי לעיל, אין בדברים כדי להקרין באופן ממשי על הדיון. בהשלמה לאמור אציין, כי הגב' חבז עצמה העידה כי אינה זוכרת אם דיברה עם מי מהשניים (בעמודים 2905 – 2906). יוצא, כי אין בנמצא ראיה אמינה העשויה ללמד כי מצגיה בזמן אמת לעניין זה היו לא נכונים.