282. ת/373. שיחה רלוונטית נוספת היא ת/373. שיחה זו התקיימה בין חיים לבין בעל חנות ספרי לימוד (13.5.13). אף היא נגעה למכרז משכ"ל. בשיחה ציין חיים כי יש "איזה הסכמה" לא לגשת, והוסיף כי "פעם שעברה קרה שהיה כמעין הסכמה ואז הסיטונאים זכו במכרז ההוא מתוקף המכרז הקודם" (בעמוד 2). הדברים סבים בבירור על מכרז מרמנת. הם תומכים במסקנה העולה מן הראיות עליהן עמדתי, בדבר הסדר כובל שגובש בין הסיטונאים ביחס למכרז זה. בתוך כך, השימוש בביטוי "מעין הסכמה" עולה בקנה אחד עם דברי מר קרלינסקי על "אווירה" כי הסיטונאים לא ייגשו למכרז. יש ממש בטענת המאשימה, כי מדובר בדברים שחיים שח בזמן אמת לפי תומו. הקושי לקבל את עדותו, אינו גורע על כן ממשקלם. אוסיף, כי חיים לא הצליח להסביר בעדותו באופן משכנע את דבריו מזמן אמת (ראו בעמודים 735 – 736 לעדות).
283. לא נעלם מעיניי, כי חיים ניסה להסביר את דבריו בשיחה בטענה, כי מדובר, כביכול, בהבנה של משרד החינוך כי הייתה מעין הסכמה בין הצדדים שלא לגשת (שם). בהסבר זה ממד מאולץ. הוא אינו עולה בקנה אחד עם הדברים הפשוטים שאמר חיים בזמן אמת. לא ניתן לקבלו.
284. ת/317. ראיה רלוונטית נוספת היא ת/317. מדובר בסיכום דיון מיום 24.6.12, בו נכחו נציגים של חמישה ספקים (לא נכחו בדיון נציגים של יש הפצות), משרד החינוך ומרמנת. הסיכום הושג בהמשך לאי הגשת הצעות במכרז. הוסכם בגדרו על הנחה אחידה של 10% על ידי הסיטונאים, וחלוקה שווה של האספקה ביניהם. מן הראיות עולה שההסכמה בין הסיטונאים לבין משרד החינוך גובשה לאחר שמשרד החינוך נקלע למצב בו שנת הלימודים קרבה, ואין בנמצא סיטונאים שיספקו ספרים לבתי הספר (ראו עדות מר הלפרין, 17.1.18, בעמודים 123 – 124; עדות גב' מלקמן, בעמוד 648; עדות גב' אורן עמר בעמודים 258 – 259).
285. ת/317 הנ"ל הוא עותק של הסיכום, אשר נשלח על ידי מר קרלינסקי למר כהן ביום 25.6.12, יממה לאחר הדיון. מר קרלינסקי העיד, כי שלח את המסמך למר כהן על מנת שהלה יידע שדברים לא נעשים מאחורי גבו (פרוטוקול 8.1.18, בעמוד 99). יש ממש בטענת המאשימה, כי מכך משתמעת בבירור הנחה של הסכמה משותפת לה הייתה יש הפצות צד. בלא הסכמה כאמור, לא ניתן להסביר את פעולתו של מר קרלינסקי. תמיכה בהבנה זו של הפעולה האמורה עולה גם מכך, שלטענתו חשו הסיטונאים מחויבים כלפי מר כהן, נוכח השתתפותו בפגישות הסיטונאים שקדמו לכך (שם, בעמודים 98 – 99). יצוין, כי הן מר כהן (בעמוד 971 לעדותו), הן שי (בעמוד 1270), לא ידעו להסביר בעדויותיהם את משלוח הסיכום אל יש הפצות.