326. טענה זו יש לדחות. אזכיר, כי נאשמי ספר לכל טוענים, כטענה עיקרית, כי קיבלו החלטה עצמאית לא לגשת למכרז, בלא קשר להסדר מושא כתב האישום. על פי טענה זו, מדובר בהחלטה מתבקשת ובלתי נמנעת, נוכח תנאיו הקשים של המכרז. לא למותר להפנות בהקשר זה לדבריו הבוטים של מר זלוף בחקירתו ת/4, עת נשאל מה היה קורה אם הגב' חבז ואודי היו חושבים שכדאי לגשת למכרז, והשיב "מה הם מטומטמים?" (בעמוד 3). מכך עולה, כי האינטרס המסחרי של ספר לכל, לשיטתה שלה, היה שלא לגשת למכרז. הטענה המועלית בצומת הנוכחי, לפיה כי האינטרס המסחרי של ספר לכל חייב אותה לגשת למכרז, עומדת אפוא בסתירה חזיתית לקו הטיעון בדבר החלטה עצמאית כאמור.
327. זאת ועוד. ככל שספר לכל אכן גיבשה החלטה עצמאית כנטען, היה לה אינטרס מובהק כי הליכי המכרז יסוכלו, באופן שגם מתחריה העיקריים לא ייגשו למכרז. אחרת, הייתה עלולה ספר לכל למצוא את עצמה במצב בו העבודה מושא המכרז תימסר לסיטונאים האחרים, או למי מהם, בעוד שהיא תיוותר בלא עבודה. על רקע זה, אני דוחה את הטענה כי מערך התמריצים ex ante עומד בסתירה להסדר הכובל הנטען בכתב האישום.
328. פעולות של הגב' חבז. נאשמי ספר לכל מפנים לפעולות שונות שביצעה הגב' חבז, בשעת לילה מאוחרת, סמוך ללידת בתה (הכנת שאלות הבהרה על ידי גב' חבז; בקשה של גב' חבז מאודי לסיים לטפל במסמכי המכרז; ראו מוצגים ת/590, ת/591, שניהם מיום 10.6.12). על פי הטענה, פעולות אלה אינן עולות בקנה אחד עם ייחוס הסכמה שלא לגשת למכרז. טענה זו יש לדחות. כאמור, מר זלוף עצמו מסר בהודעתו כי אמר בישיבה שלא ייגש למכרז, בהיעדר התחייבות של משרד החינוך לשלם. לא ניתן ליישב בין דברים ברורים אלה, לבין טענה כי נאשמי ספר לכל ביקשו בכל זאת לגשת למכרז. אין זאת אלא, כי פעולות ההכנה האמורות נעשו, שמא ישונו תנאי המכרז, באופן התואם את רצונם של הסיטונאים. כך אף עולה מעדותו של אודי (בעמוד 1425). בשולי הדברים אוסיף, כי באופן המתיישב עם המסקנה בדבר ההסכמה שגובשה בפגישה, לא שלחה ספר לכל, בסופו של דבר, את שאלות ההבהרה.
329. הסיבה לאי הגשת הצעות. הנאשמים טוענים בתשובותיהם לכתב האישום, כי לא ניגשו למכרז בשל היעדר התחייבות כספית של משרד החינוך. צודקת המאשימה בטענתה, כי אין בכך כדי לסייע בידם. כמוסבר לעיל בפרק המסגרת הנורמטיבית, אין דרישה בדין לקשר סיבתי בין אופן הפעולה של צד להסדר כובל, לבין ההסדר. אכן, במוקד לא מצויה הסיבה לאופן בו פעלו הצדדים להסדר, כי אם העובדה ששיתפו את מתחריהם בכוונותיהם התחרותיות ביחס למכרז. לכך יש להוסיף, כי עצם הפגישה בין הסיטונאים, ביחס למכרז, כמו גם הדברים שנאמרו בה, תומכים בטענת המאשימה כי מטרתם של הסיטונאים הייתה ליצור ודאות ביחס להגשת הצעות במכרז, אשר תמנע מצב בו מי מן הסיטונאים לא ייגש, ויימצא כשידיו על ראשו, אם האחרים ייגשו ויזכו.