74. בנסיבות אלה, הסכים מר חג'ג' לקבל את שירותיו של מר פנחסי לצורך סיכול המגעים בין קבוצת שורקה לבין ורדינון, תוך שהוא מסביר למר פנחסי כי הוא לא נדרש לתווך בעסקה, אלא נשכר על ידי קבוצת חג'ג' "כדי לסייע לנו לקחת את העסקה. באפקט של זה לסכל את העסקה של האופציונרים מול שורקה. השימוש בו היה כדי להביא לנו את העסקה ..." [פר' עמ' 319, ש' 6-5]. ובהמשך: "... הוא [ מר פנחסי – א.ש.] יודע שאני מעורב חזק ואני אומר לו אתה לא מתווך בעסקה, אני מעורב בעסקה בכל עצמותיי ..." [פר' עמ' 311, ש' 28-27].
מר פנחסי ביקש לקבל סך 500 אלף ₪. בסופו של דבר סוכם כי אם מר פנחסי יצליח "להביא את קבוצת שורקה והעסקה", ישלם לו מר חג'ג' 300 אלף ₪ [סעיף 34 ל-נ/24; פר' עמ' 311, ש' 24-23, עמ' 313, ש' 5-4]. וכן: "... הסיכום עם מיכה ... אומר אתה מתווך ורוצה לעזור לקחת עסקה, אם אני אצליח לקחת עסקה דרך הסכם אופציה או רכישה, אתה תקבל 300 אלף ₪ ..." [פר' עמ' 313, ש' 23-21].
75. בהמשך לסיכום האמור פעל מר פנחסי בניסיון לעניין את קבוצת שורקה בעסקה עם קבוצת חג'ג' אך ללא הועיל. כך, ביום 08.03.2012 דיווח מר פנחסי למר חג'ג' כי הוא נתקל בהתנגדותו הנחרצת של עו"ד לב [נספח י"א ל-נ/24]. גם פגישה מקרית שנערכה בין מר שורקה לבין מר חג'ג', באמצעות מר פנחסי, לא הניבה תוצאות מאחר שמר שורקה דרש בעבור זכויות הקבוצה במתחם סומייל תשלום מיידי במזומן.
יוצא אפוא כי מאמצי התיווך של מר פנחסי ליצירת עסקה ישירה בין בעלות הזכויות במתחם סומייל לבין קבוצת חג'ג' לא צלחו וביום 12.08.2102 נחתמו הסכמי האופציה. החתימה על הסכמי האופציה סיימה את הקשר בין מר פנחסי לבין מר חג'ג' בכל הנוגע למתחם סומייל. מסקנה זו עולה אף מחלופת תכתובות שנעשתה בין מר חג'ג' לבין מר פנחסי ביום 14.08.2012, כדלקמן:
"צחי: מי אמר לך שנחתם?
מיכה: רונן חצור.
מיכה: תהיה עוד עסקה, ב"ה, יש לי בירקון 132 מיקום הכי הכי מגרש של 382 מר ... אין מיקום טוב מזה.
צחי: זה תן למתחרים ...
מיכה: אוקי אתה לא המאוכזב היחידי ... לא צריך להתעצבן ... יש עוד מה לעשות?
צחי: לא בנושא סומייל".
[נספח ג ל-נ/24]
76. לא בכדי הטיח מר חג'ג' בעדותו לפניי כלפי באי כוחם של התובעים: "יש הרבה חוסר הגינות בתביעה שהגשתם ... מיכה ידע שאנחנו מעורבים ומנסים בכל כוח לקחת את עסקת סומייל, מיכה מכיר אותי והוא פנה אליי תחת זה שהוא אומר אני יודע שאתה מנסה ולא מצליח, יש לי איש מפתח ואני יכול להביא לך את העסקה, אנחנו ניסינו להשתלט על העסקה הכוונה לסומיל, ניסינו לרכוש את העסקה ומיכה ידע את זה. כשהוא פנה אליי היינו מעורבים בדברים אחרים, הוא פנה אליי ואמר אני יודע שאתה מעורב ואני יודע על המהלכים עם זיו לב ואתה לא יכול לקחת אותה אבל לי יש איש מפתח ואני יכול להביא לך את העסקה. יש פה הרבה חוסר הגינות מטעם מיכה, אני אמרתי לו ישר אבל דמי התיווך שלך פה זה לא תיווך אמיתי, אני מעורב בעסקה, אם אתה יודע לפצח לי את העסקה, אני אשלם לך כמו מישהו שעובד עבורי ואפילו נקבתי בסכום 300,000 ₪. אמרתי אם תצליח להביא לי את העסקה אני אדאג לזה, העובדה היא שהוא לא הצליח והעסקה נחתמה על ידי גורמים אחרים וזה צועק מהעובדות. יש כאלה שלא יודעים לקבל הפסד..." [פר' עמ' 303, ש' 31-19].
אני מקבל את גרסתו של מר חג'ג' וקובע שמר פנחסי לא הצליח לסכל את עסקת האופציה ולכן אינו זכאי לתשלום בסך 300,000 ₪ (סעד חלופי שהועלה במסגרת סיכומי התובעים).
ויודגש - אף אם הייתי מקבל את טענתו של מר פנחסי לפיה הוא זה שהכיר למר חג'ג' את מתחם סומייל, אין בכך בלבד כדי להוות בסיס לזכאות לקבלת דמי תיווך, שכן רכישת הזכויות במתחם סומייל על ידי קבוצת חג'ג' נעשתה באמצעות הסכם סיחור האופציה, בו לא היה מי מהתובעים מעורב, כפי שיפורט בהמשך.
ג. הקשר בין בעלות האופציה לבין קבוצת חג'ג' לא נוצר באמצעות מי מהתובעים
77. לטענת מר פנחסי, הוא "גילה" למר חג'ג' מי הן בעלות האופציה ובגין הכרות זו זכאי הוא לדמי תיווך, כדלקמן:
"ש. האם אתה תיווכת בצורה כלשהי בין הנתבעות 13-10 לבין צחי חג'ג'?
ת. כן.
ש. מה זו העסקה הזו?
ת. הם לקחו אופציה והוא קנה את האופציה והלך על העסקה. ככה חד וחלק אני נתתי לו את השמות והוא אמר לי שהוא בתהליך של סכסוך איתם עם חברת ורדינון נדמה לי ושאני לא אדאג והוא יעשה את העסקה.
ש. כלומר צחי אמר לך שהוא בסכסוך עם אותן חברות?
ת. לא...
ש. אני חוזר ושואל האם בעסקה הזו שאתה אומר בין אותן 4 חברות שהקראתי לך, האם אתה ביצעת פעולת תיווך כלשהי עבורן או בשמן?
ת. כן, אני סיפרתי לצחי מי האנשים האלו ואיך להגיע אליהם. יש עו"ד זיו לב ואני שלחתי את צחי אליו.
ש. אתה אומר פעולת התיווך שלי הייתה שאני גיליתי את אוזנו של צחי מיהם בעלי אותה אופציה?
ת. נכון.
[...]
ש. אז אתה לא טיפלת בשום דבר בנתבעות 13-10?
ת. אני הייתי כל הזמן בקשר עם יעקב בר ... כולם ריכז אדון יעקב בר ... הוא היה בן אדם שריכז את כל 13-10.
[...]
ש. האם אתה ביצעת פעולת תיווך?
ת. כן דיברתי עם יעקב בר.
[...]
ש. האם בגין זה שדיברת עם יעקב בר אתה סבור שמגיע לך מהנתבעות 13-10 דמי תיווך?
ת. בטח"
[פר' עמ' 47, ש' 12-10, 36-25; עמ' 48, ש' 3-1, 9-7, 24-23, 28-27]
78. אינני מקבל טענה זו של מר פנחסי.
בראש ובראשונה, כפי ששנינו לא די שהמתווך יוכיח קיומה של סיבתיות עובדתית, בבחינת בלעדיה אין, בין הפעולות שביצע לבין ההסכם שנכרת. על המתווך להוכיח כי פעולותיו היו אלה שהיוו את הגורם היעיל לכריתתו של ההסכם בסופו של דבר. גם אם תתקבל גרסתו של מר פנחסי במלואה (ולא כך היא) אזי אין היא מקימה לו עילת לשכר ראוי מכוח היותו הגורם היעיל לכריתת הסכמי המכר בעניין מתחם סומייל.
ומעבר לכך - כפי שעולה מעדויות הנתבעים, הקשר בין בעלות האופציה לבין קבוצת חג'ג' לא נוצר באמצעות מר פנחסי. כפי שעלה מעדויותיהם של מר ורדינון ומר חג'ג', בסמוך לאחר החתימה על הסכמי האופציה, ביום 20.8.2012, שלח מר חג'ג' למר ורדינון הודעת דואר אלקטרוני ובה ביקש לדעת מדוע קבוצת ורדינון מסרבת לנהל משא ומתן לשותפות במתחם סומייל עם קבוצת חג'ג'. מר ורדינון השיב לו כי: "כרגע זה לא אקטואלי ואיננו מחפשים שותפים. אם יהיה שינוי אין ספק שאתה גורם ראוי ונשמח לשוחח" [סעיף 48 ל-נ/24; נספח יח' ל-נ/24; סעיף 32 ל-נ/22]. תשובה זו של מר ורדינון נבעה מכך שורדינון ניהלה באותה העת משא ומתן עם גורמים נוספים, לרבות קבוצת סופרין ודרור הלוי מקבוצת "העיר החדשה" וקבוצת אפריקה ישראל. בסופו של דבר, משא ומתן זה לא צלח ובחודש ספטמבר 2012 יזמה ורדינון, באמצעות עו"ד אריאל, פגישה עם מר חג'ג' והציעה לו שקבוצת חג'ג' תצטרף כשותפה לעסקאות שערכה עם בעלות הזכויות במתחם סומייל [סעיף 38 ל-נ/22; סעיף 50 ל-נ/24; פר' עמ' 317, ש' 23-18; סעיף 34 ל-נ/23]. כך מר חג'ג' הסביר כי לא נעזר בשירותיהם של מר פנחסי ומר טיטר במסגרת סיחור הסכמי האופציה [פר' עמ' 317, ש' 31-30] וכי מי "שהביא" לידי חתימה על עסקת הרכישה הן בעלות האופציה, באמצעות עו"ד אריאל [פר' עמ' 317, ש' 23-18]. לדבריו: "הם [בעלות האופציה – א.ש.] הביאו את העסקה. אני אומר לך שהם הביאו אותה יחד עם הסכם פינויים וזה עם הסדר שעשו הייתה העסקה שאנחנו קנינו" [פר' עמ' 309, ש' 17-16].