וכן:
"ש. האם יכול להיות שאתה פעלת באמצעות, בשם, ביחד עם האופציונרים לסכל אפשרות לקבל דמי תיווך?
ת. במקום 300 אלף ₪ לשלם עשרות מיליונים?"
[פר' עמ' 318, ש' 29-23]
אציין כי מר חג'ג' שלל בעדותו לפניי תמורה נסתרת כלשהי שניתנה למר בר, מעבר לתמורה שניתנה מכוח הסכמי סיחור האופציה [פר' עמ' 318, ש' 13-9]. בכך גם נחתם הגולל על טענת אפיקי לקיומה של עסקה נסתרת שתמורה בצידה בין מר בר לבין מר חצור על חשבון בעלות הזכויות, שממילא לא הוכחה לפניי.
רביעית, מר פנחסי לא ידע להסביר את ההיגיון הכלכלי שניצב מאחורי התיזה שהעלו התובעים בעניין הקנוניה הנטענת. כך, כשנשאל מר פנחסי מה ההיגיון הכלכלי לעשות עסקה במסגרתה ישלמו 9 מיליון ₪ יותר וישלמו עוד 24% עמלה בשביל לחמוק מתשלום של 2%, הודה מר פנחסי כי הוא אינו "מוצא בזה שום היגיון" [פר' עמ' 59, ש' 17-7, עמ' 60, ש' 1].
חמישית, מתוך העדויות שהובאו לפניי, בעיקר עדויותיהם של מר סגן-כהן, מר שורקה ומר רבינוביץ', נוכחתי בקיומה של יריבות עסקית קשה ומרה. יריבות זו היא שהקשתה מאוד על המהלך העסקי אותו ביקש מר פנחסי לקדם – רכישת זכויות של אחת הקבוצות את רעותה, או בעסקה משותפת מול חג'ג' [ראו סעיפים 59-57 ל-ת/1]. יריבות עסקית זו היא שהכתיבה את כניסתו של גורם חדש שיהא בידיו את הכוח לגשר מבחינה עסקית-מסחרית על הפערים שבתוך קבוצות בעלי הזכויות במתחם. המסקנה היא שכניסת קבוצת האופציונרים בניצוחו של עו"ד אריאל הייתה מהלך מסחרי אמיתי שהביא לביצוע העסקה, כפי שאישר מר חג'ג' בחקירה שכנגד בהתייחסו לאופציונרים: "הם הביאו את העסקה" [פר' עמ' 309, ש' 16].
86. אני קובע אפוא, כי הטענה לקיומה של קנוניה לא הוכחה לפניי, בוודאי שלא ברף ההוכחה הנדרש מבחינת מאזן ההסתברויות הנדרש בסוג זה של טענות [ע"א 293/70 מורדוך נ' דעבול, פ"ד כד(2) 811, 815 (1970); ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח (4) 253 (1984); ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598-597 (1986); ע"א 7516/02 פישר נ' יוכמן, פ"ד ס(1) 69, 88 (2005)].
יתרה מכך - מושכלות ראשונים הם כי דרכם של אנשי עסקים סבירים היא להגשים מטרה עסקית סבירה. "ה"קומון סנס" העסקי משמעו היגיון, סבירות יעילות כלכלית–מסחרית" [גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 513 (מהדורה רביעית, 2019)]. הגיון עסקי זה משמעו שצד לעסקה לא ייטול בה חלק אם הוא צופה שרווחתו תקטן [ע"א 6701/00 קאלש מרדכי חברה לבנין בע"מ נ' אבנר, פ"ד נו(5) 799, 811 (2002); כן ראו: ע"א 2381/06 אי.אס.אי ייעוץ והכוונה בע"מ נ' מכללת פתח תקווה בע"מ, פסקה 29 בפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) ח' מלצר (פורסם בנבו, 12.07.2010); ע"א 8427/12 יעקבסון נ' ויגדור, פסקה 15 בפסק דינו של השופט צ' זילברטל (פורסם בנבו, 22.12.2014)]. התיזה שהציגו התובעים בעניין קיומה של קונספירציה בין הנתבעים, באמצעות הציר בר-חצור, על מנת לחמוק מתשלום עמלתם, אינה הולמת הגיון כלכלי של אנשי עסקים סבירים. לא בכדי מר פנחסי לא ידע להסביר את ההיגיון שטמון בה. מאידך, מארג היחסים בתוך קבוצות בעלי הזכויות תומך בכך שעסקינן במהלך אותנטי.
מטעמים אלה אני דוחה את טענת התובעים כאילו נרקמה קנוניה אצל הנתבעים או מי מהם במטרה להדירם מקבלת דמי תיווך.
87. התובעים העלו בכתב תביעתם טענה לפיצויים מכוח עוולת הרשלנות. טענה זו נזנחה בסיכומים וממילא לא הוכח לפניי כי פעולתם או מחדלם של התובעים ממלאים אחר יסודות העוולה. לפיכך, דין טענה זו להידחות.
88. סיכומם של דברים הוא שהתובעים, מר פנחסי ומר טיטר פעלו בכל מאודם לרקום עסקה למכירת הזכויות במתחם סומייל. ברם, הם נמנעו מעריכת הסכם מסודר להזמנת שירותי תיווך. מהראיות שהובאו לפניי התרשמתי כי לא בכדי נעשה הדבר – עסקינן בנכס שדבר קיומו היה ידוע לעוסקים בשוק הנדל"ן בתל-אביב. העולה מהעדויות שנשמעו לפני הוא שאנשי הנדל"ן המנוסים והמתוחכמים כדוגמת מר חג'ג', מר חצור, מר בר, מר שורקה, מר מחט, מר סגן-כהן, מר ורדינון ומר שולביץ לא היו זקוקים כלל לשירותיהם של מר פנחסי ומר טיטר. הבעיות שמנעו את ביצוע העסקה (עד הופעת האופציונרים) נבעו בעיקר מיריבויות אישיות ומסחריות בין הקבוצות השונות, ובתוכן פנימה. הפתרון לקשיים אלה לא היה בהישג ידם של מר פנחסי ומר טיטר. חרף זאת, ביקשו מר פנחסי ומר טיטר לדחוף מבחוץ להצלחת העסקה, מתוך תקווה כי יזכו לנתח כלשהו ממנה.
בסופו של יום, אכן נרקמה עסקה. אולם, עסקה זו לא דמתה כלל למהלכים העסקיים שאותם ניסו מר פנחסי ומר טיטר לקדם. על העסקה ניצח גורם אחד מרכזי, והוא – עו"ד דורון אריאל אשר ידע לתמרן בין היריבויות העסקיות הקשות של חלק מהצדדים לבין היתרונות והנכסים שכל אחד ואחד מהם נשא עמו. בסופו של יום נמכרו הזכויות במתחם סומייל. לתובעים לא היו יד ורגל בכך וממילא אין הם זכאים לתמורה כלשהי. לפיכך, דין תביעתם להידחות במלואה.
89. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נידחות.
90. סוף דבר – התביעה נדחית.
בהתחשב בהיקף ההליכים שכללו שש ישיבות הוכחות, בהתחשב בעלויות הנוספות שנגרמו לצדדים בגין ההליך (היקף המסמכים, ההליכים המקדמיים, קיומם של חמש ישיבות קדם משפט) ובשים לב לתוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעים בתשלום שכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 150,000 ₪ לכל צד מיוצג (אפיקי אס.ג'י.אס, קבוצת בר-שורקה, קבוצת האופציונרים וקבוצת חג'ג'). המזכירות תעביר את הערובה שהופקדה להבטחת הוצאות הנתבעים בארבעה חלקים שווים לנתבעים הנ"ל באמצעות באי-כוחם. היתרה תשולם על ידי התובעים בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"א, 12 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.