100. מתיאור פרשת ההעברות האסורות שהובא בפירוט בפסק-דין זה לעיל, עולה כי במהלך השנים מאז שהפרשה נחשפה ועד היום, התבצעו מספר פעולות שנועדו להתמודד עם ההשלכות של פרשה זו. בכלל זה נערכו חוות-הדעת של רו"ח אלקלעי ועו"ד סול, הוועדה הבלתי-תלויה מונתה על-ידי ההתאחדות ובית-המשפט איפשר לה לפעול, והוגשה בקשת האישור הנוכחית.
ההתאחדות טענה במהלך ההליכים בבקשת האישור כי היא מבקשת – ללא קשר להגשתה של הבקשה – לפתור את הבעיה באופן המיטבי, ולרפא במידת האפשר את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממנה.
זאת ועוד – במהלך הדיונים בבקשת האישור, צוין החשש הנובע מהאפשרות שבית-המשפט יקבע כי לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם ההתאחדות (בין היתר על-ידי בית-המשפט – ר' סעיף 12 לעיל ופס' 16 להחלטתי מיום 7.4.2019). בין היתר לאורו של חשש זה, נמשכו בחסות בית-המשפט המאמצים לצמצם את נזקיה של ההתאחדות כתוצאה מפרשת ההעברות האסורות, ולהביא לפיצוי מיטבי שלה בקשר עם הנזקים שנגרמו לה. בכלל זה מונתה כאמור הוועדה הבלתי-תלויה, שבית-המשפט איפשר לה להשלים את מלאכתה. כל הפעולות הללו הביאו – כפי שפורט לעיל – לשיפור מסוים במצבה של ההתאחדות, ולהטבה של לפחות חלק מהנזקים שנגרמו לה. לגישת ההתאחדות, בשנים הבאות צפויים להיגבות על-ידיה סכומים נוספים.
101. כפי שפורט לעיל, בין הצדדים ישנן מספר מחלוקות ובכלל זה לעניין גובה הנזק שנגרם להתאחדות כתוצאה מההעברות האסורות. מחלוקות אלה נעוצות בשאלה האם יש להתחשב בהעברות כספים מסוימות שהועברו מההתאחדות לקבוצות כחלק מהנזק, כמו גם בשאלה מהו גובה הנזק המגולם בהעברות אחרות. כן התעוררו בין הצדדים מחלוקות ביחס להיקף הגבייה הכולל הצפוי ולסכום המרבי שניתן לצפות שישולם בסופו של דבר להתאחדות בקשר עם פרשת ההעברות האסורות.
אינני סבורה כי מן הראוי כי בית-המשפט יחווה דעתו ביחס לכל אחד ואחד מהנושאים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים – וזאת לאור התוצאה של פסק-הדין כפי שהיא הובהרה לעיל. יחד עם זאת, מאחר שעמדתה העקבית של ההתאחדות הייתה ועודנה כי היא מבקשת להיטיב את מכלול הנזקים שנגרמו לה, מצאתי לנכון להתייחס לנושא אחד מבין המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בהקשר זה, כדי לאפשר להתאחדות – אם תמצא לנכון וברוח כוונותיה במהלך ההליך, לפעול בהתאם.
102. כאמור, הטיוטה הרביעית של הדו"חות הכספיים של ההתאחדות לשנת 2013, אשר אושרה ביום 22.12.2014, שיקפה שורה של שינויים במאזן: מחיקת סכום של 25,988,000 ש"ח תחת סעיף "חייבים ויתרות חובה" (סכום אשר נרשם קודם לכן כ"נכס"); רישום נכס בסך 4,023,000 ש"ח תחת סעיף "עודף העברות לקבוצות"; וכן רישום נכס בסך 365,000 תחת סעיף "זכאים ויתרות זכות". בסך הכל בוצעה בספרי ההתאחדות מחיקה בסך 22,330,000 ש"ח. המחלוקת נוגעת למהותו של הנכס שנרשם תחת "עודף העברות לקבוצות".
לטענת המבקשים, מדובר ברכיב גבייה צפויה ש"קוזז פעמיים" – פעם אחת במסגרת הערכת הנזק בדו"חות הכספיים של ההתאחדות (שבעקבותיה הועמד הנזק, לפני הערכת הגבייה, על סך של 22.3 מיליון ש"ח); ופעם נוספת בהערכת הגבייה הצפויה שיש לקזז מסך הנזק. מנגד, טענת המשיבים היא כי הסך של 4 מיליון ש"ח שנרשם כנכס במאזן אינו מגלם הערכה של גבייה צפויה מהקבוצות, אלא מקורו בפער בין הכספים שאמורים היו להתקבל מהטוטו לבין הכספים שהתקבלו והועברו על-ידי ההתאחדות בפועל.
מדו"ח אלקלעי עולה כי הסכום של 25,779,185 ש"ח מגלם את הפער שבין היקף הכספים שאמורים היו להתקבל מהטוטו אצל ההתאחדות, לבין הסכומים שהתקבלו בפועל (ר' סעיפים 40–42 לדו"ח אלקלעי). כן נקבע כי הסך של 22 מיליון ש"ח עומד כנגד עודף ההעברות לקבוצות מעבר לתקבולים שהתקבלו מהטוטו – סכום אשר לשיטת רו"ח אלקלעי הלך וגדל משנה לשנה (סעיפים 42–43 לדו"ח אלקלעי). כפי שניתן לראות, לא ניתן להסיק מעמדתו של רו"ח אלקלעי מסקנה ברורה לגבי משמעות הסכום של 4 מיליון ש"ח שנרשם תחת "עודף העברות לקבוצות" בדו"חות ההתאחדות, וממילא אין לקבוע מסמרות בשאלה זו לנוכח העובדה שהבקשה נדחית שלא לגופה.
103. עם זאת, גם בהיעדר הכרעה בשאלה כנגד מה נרשם "נכס" של כ-4 מיליון ש"ח – האם כנגד כספים שאמורים היו להתקבל מהטוטו אך לא התקבלו בפועל, או כנגד כספים שהועברו לקבוצות והייתה הערכה כי הם יושבו לקופת ההתאחדות – הרי נראה שלא יכולה להיות מחלוקת כי אם מדובר בסכום המגלם גבייה צפויה מהקבוצות, הרי שלא ניתן "לקזז" אותו פעם נוספת במסגרת הערכת הגבייה מתוך הסכום של 22.3 מיליון ש"ח.
בהקשר זה, נראה אפוא על פני הדברים כי בעמדת הרוב בדו"ח ועדת התביעות נפלה טעות. מחד גיסא, נכתב בדו"ח כי "עודף ההעברות הגיע לסך של כ-26 מיליון ש"ח ובקיזוז גביה צפויה הועמד על סך של כ-22.3 מיליון ש"ח" (סעיף 60 לדו"ח ועדת התביעות). קרי, עמדת הוועדה היא שהסכום של כ-4 מיליון שנרשם כנכס בדו"חות הכספיים המתוקנים מגלם חלק מהגבייה הצפויה. מאידך גיסא, סכום זה לא קוזז מהערכת הגבייה הצפויה שביצעה דעת הרוב בוועדה.
פסיקת גמול ושכר טרחה לאור דחיית הבקשה
104. העולה מן המקובץ הוא שדינה של הבקשה לאישור תביעה נגזרת להידחות. אף שבדרך כלל מצדיקה דחיית הבקשה פסיקת הוצאות לחובת מי שהגיש אותה, הרי שישנם מקרים שבהם חרף דחייה של הבקשה לאישור תביעה נגזרת (או ייצוגית), ישנם טעמים לפסוק גמול לטובת התובע או שכר טרחה לטובת בא כוחו. כך, למשל, במקרים שבהם עצם הגשת בקשת האישור השיאה תמורה משמעותית לתאגיד (והשוו לפסק-דיני בתנ"ג (מחוזי תל אביב) 27111-08-14 עזיזי נ' א. דורי בניה בע"מ (31.12.2017)).
הצדדים לא העלו טענותיהם בנושא הגמול ושכר הטרחה להם זכאים המבקשים ובאי-כוחם (או שיעור ההוצאות שיש לחייב בהן את המבקשים), כתוצאה מהגשת בקשת האישור.
נוכח האמור, ומבלי לקבוע בשלב זה מסמרות בעניין זה, אני סבורה כי מן הראוי לאפשר לצדדים לטעון ביחס לכך בנפרד. ב"כ המבקשים יגיש תוך 14 יום מהיום טיעון בנושא הגמול ושכר הטרחה, והמשיבים יגיבו 14 יום לאחר מכן. אורך כל מסמך לא יעלה על 3 עמודים. לאחר מכן תינתן החלטה משלימה בשאלת ההוצאות.
התיק יועבר לתז"פ ביום 30.11.2020.
ניתן היום, ט' חשוון תשפ"א, 27 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.