תנית הסודיות:
נז. אין חולק כי בכל הסכמי העבודה של הנתבעים 2 – 5 מופיע סעיף 7 הקובע כך:
"7.1 במשך כל תקופת העסקתו בחברה וגם לאחריה העובד מתחייב שלא להעביר ו/או לעשות שימוש במידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו בחברה ובקשר עם עבודתו בחברה והנוגע לעסקיה של החברה ו/או ללקוחות החברה ו/או ליעוץ שניתן ללקוחותיה ו/או הסדרים כספיים של החברה ו/או שיטות עבודה וכל מידע אחר העלול לפגוע בחברה ו/או להתחרות בה" (להלן – תנית הסודיות).
נח. התובעת טענה כי הנתבע 2 פעל בניגוד לתנית הסודיות (ס' 70 לכתב התביעה וס' 85 ו-87 לתצהיר משלים של מר ורדי) אך לא פירטה ולא הבהירה את טענתה.
נט. התובעת טענה כי הנתבעת 3, במהלך העסקתה אצל התובעת, טיפלה בלקוחות בהם היה מעורב עו"ד יחזקאל פרידמן (ס' 74 לכתב התביעה). עוד טענה התובעת כי לאחר מתן הודעת התפטרותה סירבה הנתבעת 3 להעביר לה (לתובעת) כל המידע הרלוונטי הנוגע ללקוחות אלה (ס' 75 לכתב התביעה) ולבסוף טענה התובעת כי הנתבעת 3 מסרה מידע הקשור בטיפול בלקוחות אלה במטרה להעבירם לנתבעת 1 (ס' 78 לכתב התביעה וכן בס' 92, 93 ו-96 לתצהיר משלים של מר ורדי).
ס. טענתה זו של התובעת נגד הנתבעת 3 לא מפורטת ולא ברורה. לא ברור מהו המידע הסודי ומה הועבר ממנו ולמי. בנוסף, הסוגיה בדבר הזכויות בלקוחות בהם היה מעורב עו"ד יחזקאל פרידמן הוחרגה בהסכמת הצדדים מהמחלוקת שעומדת לדיון בפנינו בשל חוסר סמכות עניינית. די באלה כדי לדחות טענה זו של התובעת.
סא. למעלה מן הצורך נציין כי בסיכומיהם הבהירו הנתבעים כי הם מקיימים ויקיימו את חובתם לשמירת סודיות לפי חוק (ס' 97 לסיכומי הנתבעים). אנו מקבלים הבהרה זו של הנתבעים אך אין בכך לתמוך בטענות התובעת בענין תנית הסודיות.
גזל סוד מסחרי:
סב. התובעת טענה כי "מעשי הנתבעים עולים לכדי גזל סוד מסחרי ושימוש שלא כדין בו, כמשמעותם בסעיפים 5, 6, 9 ו-10 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999" (ס' 95 לכתב התביעה) אך גם טענה זו לא פרטה ולא ברור מהו לטענתה אותו סוד מסחרי.
סג. בהלכת צ'ק פוינט נקבע כי על המעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי – הנטל להוכיח כך –
"סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן. (ראו פס"ד מנחם מן).