ומכאן לדרישת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים בבקשת הגילוי. בתשובה לבקשת האישור טען הבנק כי הקמת ערבות בנקאית, לרבות חידושה, מחייבת ביצוע שורה ארוכה של פעולות – ובהן בדיקת יכולת פירעון של הלקוח; בדיקת הביטחונות לערבות; החתמת מסמכים וקבלת אישורים, לעיתים אף מההנהלה הבכירה בבנק. לגרסת הבנק, לנוכח האמור אין מקום למתן פטור מעמלת עריכת מסמכים במקרה של הארכת תוקפה של ערבות בנקאית – וזאת בשונה ממצב של חידוש עסקת אשראי, שבגינו נקבע בתעריפון פטור מפורש מהעמלה. בתמצית, בעוד המבקשת אוחזת בעמדה שלפיה אין כל הבדל בין חידוש עסקת אשראי ובין חידוש ערבות בנקאית ולטענתה אף סעיף הפטור תומך בכך, עמדתו של הבנק היא שמדובר בשתי פעולות שונות בתכלית ובהתאם אין לפרש את סעיף הפטור כחל גם על חידוש ערבות בנקאית. הנהלים וכתב הסמכויות שגילויים מתבקש, מתייחסים לשיטת הפעולה הנוהגת בבנק הן בקשר עם הנפקה והארכת תוקף של ערבות בנקאית הן עם העמדה וחידוש של מסגרת אשראי – ואין זאת אלא שמסמכים אלה קשורים לכאורה בטבורם למוקד המחלוקת שבין הצדדים ולא מן הנמנע שיש בהם כדי לשפוך אור בשאלה הפרשנית העומדת לדיון. אשר למסמכי המשא ומתן – על פניו מידת הרלוונטיות של מסמכים אלה להוכחת עילות התביעה הנטענות היא פחותה ביחס לנהלים ולכתב הסמכויות; ואולם מאחר שמדובר במסמכים שעניינם במבקשת עצמה, ומכיוון שהבנק הוא שטען כי המשא ומתן שניהלה המבקשת בנוגע לעמלה מכרסם בעילת התביעה האישית הנטענת על ידה – הרי שיש מקום לקבוע כי גם מסמכים אלה רלוונטיים לבירור המחלוקת שבין הצדדים.
הנה כי כן, המסמכים המבוקשים בבקשת הגילוי עומדים הן בדרישת התשתית הראייתית הראשונית הן בדרישת הרלוונטיות. נוסף על כך, מדובר ברשימה קצרה של מסמכים, המצויים בשליטתו של הבנק, ואין סיבה לסבור כי גילויים כרוך בטרחה מיוחדת או הכבדה. במצב דברים זה שומה על הבנק לגלותם למבקשת.
סוף דבר
12. התוצאה היא שבקשת הרשות מתקבלת, והערעור שנדון לפי הרשות שניתנה מתקבל אף הוא. הבנק יגלה למבקשת את "הנהלים", "כתב הסמכויות" ו-"מסמכי המשא ומתן" כהגדרתם לעיל – וזאת בתוך 45 יום. הבנק יישא בהוצאות המבקשת בסך 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה בכסלו התש"פ (23.12.2019).
ש ו פ ט ת