בבית המשפט העליון
רע"א 8917/18
לפני: כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת: דן תפעול ושירותים בע"מ
נ ג ד
המשיב: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.11.2018 (כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט, ת"צ 12886-08-17) [פורסם בנבו]
בשם המבקשת: עו"ד גרא פולגר
בשם המשיב: עו"ד אהוד ארצי; עו"ד רן פלדמן; עו"ד תום דרמן
פסק-דין
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט) מיום 19.11.2018, שבגדרה נדחתה בעיקרה בקשה שהגישה המבקשת לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ת"צ 12886-08-17; [פורסם בנבו] להלן: החלטת הגילוי ו-בקשת האישור, בהתאמה).
בקשת האישור
2. המבקשת, דן תפעול ושירותים בע"מ (להלן: המבקשת) היתה במועדים הרלוונטיים לבקשת האישור לקוחה של המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק). ביום 7.8.2017 הגישה המבקשת את בקשת האישור נגד הבנק, שעניינה בגביית "עמלת עריכת מסמכים" בעת הארכת תוקף של ערבות בנקאית.
אין מחלוקת בין הצדדים כי על פי תעריפון הבנק לעסקים גדולים (להלן: התעריפון), רשאי הבנק לגבות שתי עמלות בגין העמדת ערבות בנקאית ללקוח: האחת היא "עמלת ערבות", שסכומה נגזר באחוזים הן משווי העסקה או מסכום הערבות הן מתקופת ההתחייבות; והשנייה היא "עמלת עריכת מסמכים" שבה עסקינן – שהיא חיוב הנגבה מהלקוח בעת הקמת הערבות ועבור הקמתה, וסכומה נגזר מסכום הערבות בלא תלות בתקופת הערבות (להלן: עמלת עריכת מסמכים או העמלה). ואולם לעמדת המבקשת, כאשר עסקינן בהארכת תוקף של הערבות (להבדיל מהקמתה) – התעריפון מתיר לגבות עמלת ערבות בלבד, ואוסר על חיוב בעמלת עריכת מסמכים. את עמדתה בנדון סומכת המבקשת על הוראת סעיף 3.3 לתעריפון, שבמסגרתה בהתייחס לעמלת "עריכת מסמכים בגין אשראי ובטחונות (לרבות אשראי עתידי ואשראי במט"ח) וערבות בנקאית" צוין כדלקמן:
"פטורים: הקדמת תוקף / הקטנת סכום / שינוי נוסח ערבות/חידוש עסקת אשראי, שאינו כרוך בעריכת בטחונות נוספים / חדשים" (להלן: סעיף הפטור).
לגישת המבקשת, הארכת תוקף של ערבות בנקאית מהווה "חידוש עסקת אשראי" , ולכן לפי התעריפון היא פטורה מן העמלה. הבנק, לעומת זאת, טוען כי בעוד חידוש אשראי הוא פעולה כמעט אוטומטית, הארכת תוקף של ערבות בנקאית דורשת מן הבנק לערוך שורה של בדיקות; ועל כן אין דומה חידוש אשראי להארכת תוקפה של ערבות בנקאית, והחיוב במקרה האחרון בעמלת עריכת מסמכים נעשה כדין.
עילות התביעה נגד הבנק המפורטות בבקשת האישור הן עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות; הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חובה חקוקה (החובה שלא לגבות עמלות בניגוד לתעריפון, הקבועה בסעיף 2 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008); והפרת הוראות התעריפון המהווה הפרת הסכם. הקבוצה שבשמה נתבקש לנהל את התובענה כייצוגית היא כל לקוחות הבנק שנגבתה מהם עמלת עריכת מסמכים בגין הארכת תוקפה של ערבות בנקאית שהונפקה להם קודם לכן על ידי הבנק, וזאת במהלך שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור. הסעד העיקרי המבוקש הוא סעד כספי של השבת העמלה, המוערך בסכום כולל של למעלה מ-24 מיליון ש"ח; וכן מבוקש צו עשה המורה לבנק לחדול מגביית העמלה שלא כדין.