עם זאת יבואר, כי "'היקפה של חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו ובהתחשב עם מהות ההחלטה' (רע"א 6903/17 עו"ד ארז נ' פרץ, פסקה 8 וההפניות המובאות שם [פורסם בנבו] (25.10.2017)), ושיקול הדעת ביחס לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה מסור לבית המשפט" (רע"א 9680/17 אוניברסיטת תל אביב נ' אירוינג ה. פיקארד, [פורסם בנבו] פסקה 11 (8.4.2018)). הנה כי כן, לא מן הנמנע שבמקרים מתאימים ההנמקה תהא קצרה ותמציתית.
בענייננו, משהחלטת הגילוי לא נומקה כנדרש, אף לא אחת מהתכליות המנויות לעיל הוגשמה. עם זאת, במסגרת החלטתו בבקשה לעיון חוזר בית המשפט המחוזי בכל זאת נימק בתמצית את החלטתו בבקשה הגילוי, הגם שעשה כן בדיעבד, ובנסיבות אלה ומטעמים של יעילות הדיון לא ראיתי מקום להחזיר את ההחלטה לפתחה של הערכאה הדיונית – ותחת זאת אפנה עתה לדון בשאלת גילוי המסמכים לגופה.
10. שתיים הן אמות המידה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ואלו קבועות בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: התקנות):
לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.
נוסף לדרישת הרלוונטיות והדרישה להניח תשתית ראייתית ראשונית הקבועות בתקנות, על המבקש לעמוד אף בתנאים ובמגבלות החלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים. בהקשר זה נדרש כי המידע או המסמכים יימצאו בידי בעל הדין שכלפיו מופנה צו הגילוי; כי מתן הצו יביא לייעול ולפישוט ההליכים; וכי לא יהיה בו כדי להכביד באופן בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה (עניין פרטנר, פסקה 17; רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש, [פורסם בנבו] פסקה 12 (7.7.2019)). עוד יצוין כי בשונה מהליכים אזרחיים "רגילים", הזכות לגילוי ועיון במסמכים במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית – שהינו הליך מקדמי כשלעצמו – היא מצומצמת בהיקפה (רע"א 4632/18 Volkswagen AG נ' גולן, [פורסם בנבו] פסקה 9 (26.12.2018)).
11. ועתה ליישום אמות המידה שבתקנה 4(ב) לענייננו, ותחילה לשאלת קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית. במוקד בקשת האישור ניצבת הטענה שלפיה עמלת עריכת מסמכים נגבתה על ידי הבנק בניגוד לדין – וזאת על יסוד הוראת סעיף הפטור שבתעריפון. בזהירות המתבקשת יצוין, כי הפרשנות שמייחסת המבקשת לסעיף הפטור נראית על פני הדברים אפשרית מבחינה לשונית – ודי בכך בשלב זה על מנת להניח תשתית ראייתית ראשונית לעילות התביעה הנטענות נגד הבנק. בלא לגרוע מהאמור יבואר, כי אף הפרשנות שמוצעת על ידי הבנק לסעיף הפטור נחזית כאפשרית מבחינה לשונית – ויש להניח כי במסגרת הדיון בבקשת האישור יידרש בית המשפט המחוזי לפרשנות תכליתית של התעריפון ושל סעיף הפטור. יובהר כי אין באמור משום הבעת עמדה לעניין סיכויי בקשת האישור לגופה, שאז כידוע הרף הראייתי שבו תידרש המבקשת לעמוד הוא גבוה יותר.