בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כבוד השופט גד גדעון
ת"א 2924-12-15
התובעים
1.ליאור שחם
2.ליאור שחם אחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עידו קוסובר
נגד
הנתבעת
פלדמן איבזור רכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רפאל יולזרי ומיכאל ויטן
פסק דין
1. זהו פסק דין בתביעה לתשלום פיצויים בגין הפרה נטענת של חוזה לתכנון, ייצור והתקנת רכיבים ייחודיים, לצורך הפיכת משאית שרכש התובע, ל"חלל קידום מכירות חדשני", כהגדרת התובעים, בעסקה של הנתבעת, ובגין עילות חוזיות ונזיקיות נוספות. הוחלט לקבל את התביעה באופן חלקי, כמפורט להלן.
2. התובע, שהינו בעל ניסיון בתחומי עיצוב תערוכות וקידום מכירות, על פי האמור בכתב התביעה, הגה רעיון להקמת עסק שייתן שירות חדשני בתחום קידום המכירות, באמצעות משאית מודולארית שניתן יהיה להפכה לביתן מכירות, או עמדת מכירות ניידת לצורך הפקת אירועי קידום מכירות, ואירועים עסקיים ופרטיים אחרים.
לצורך האמור, הקים ביום 17.2.14, את התובעת, המצויה בבעלותו המלאה.
הנתבעת הינה חברה המתמחה בתכנון, עיצוב, ייצור, והתקנה של אביזרים ושיפור של רכבים מסחריים, ועוסקת גם בפיתוח מוצרים חדשים בתחום האמור, ובייצורם. כן מספקת היא שירות ללקוחות בתחום האמור. השירותים המקצועיים של הנתבעת ניתנים בעסקה, באמצעות מחלקות ייעודיות – מחלקת אבזור, מחלקת דיגום, ומחלקת פרוייקטים, אשר כל אחת מהן פועלת כיחידה עצמאית ללא תלות ביתר המחלקות. הנתבעת מצויה בבעלות מר גבריאל חייקין, שהינו גם מנהלה.
לטענת התובעים, כאשר התעניין התובע באפשרות הגשמת הרעיון שהגה, וביקש לאתר עסק מתמחה בתחום שיוכל לבצע את פעולות התכנון, הייצור וההתקנה הנחוצות לשם כך, קיבל המלצה על הנתבעת, ובהמשך נפגש עם מר אייל אבידוב, אשר הציג את עצמו כמנהל המחלקה לפרוייקטים מיוחדים אצל הנתבעת. מר אבידוב הציג בפני התובע מצג שלפיו לנתבעת "... הידע, הכישורים והיכולת לבנות את ארגז המשאית, להרכיבו על המשאית בהתאם לתקני הבטיחות הנדרשים ולדגם את המשאית על מנת להפכה לחלל קידום המכירות הנייד עליו התכוון התובע לבסס את עסקו".
הצדדים החלו בפעילות לקראת ביצוע הפרוייקט, כאשר הנתבעת הסתייעה, לצורך תכנון ארגז המשאית, ולצורך ביצוע הפרויקט בהמשך, במהנדס ישראל סבר, אשר תכנן את המפרט, ועסק בצדדים הטכניים, ההנדסיים והבטיחותיים של הפרוייקט. לטענת התובעים, הוצג אינג' סבר בפני התובע כעובד של הנתבעת, ובדיעבד הסתבר, כי היה קבלן חיצוני.
לטענת התובעים:"... החליט התובע להתפנות מכל עיסוק אחר ולהקדיש את זמנו ומרצו לצורך הקמת עסקו והחדרת השירות אותו התכוון להציע לשוק באמצעות ניצול ניסיונו וקשריו הרבים בתעשיית קידום המכירות. התובע למד נהיגה על כלי רכב כבדים והוציא רישיון נהיגה מסוג ג' על מנת להיות מסוגל לנהוג במשאית ולהפעיל, בשלב ראשון, את עסקו".
התובעת מס' 2, הוקמה כאמור, ביום 17.2.14, וביום 6.3.14, נטלה הלוואה בסך 800,000 ₪, לצורך מימון הקמת העסק. ביום 10.3.14, הזמין התובע משאית חדשה, ושילם תמורתה סך 195,200 ₪, כולל מע"מ.
לטענת התובעים, יום קודם לכן, בתאריך 9.3.14, נכרת בין הצדדים הסכם שכותרתו "התקשרות בין פלדמן לליאור שחם בקשר ייצור ואספקת ארגז משאית כמפורט להלן" (להלן: "ההסכם"). זאת, על פי האמור בכתב התביעה, לאחר מספר פגישות שבהן השתתפו, התובע, מר אייל אבידוב, ואינג' ישראל סבר, ואשר במסגרתן הוסכם, על אפיון הפרוייקט, היקפו, והמפרט שלו.
במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת ל: "ייצור ואספקת ארגז משאית מתוצרת פלדמן היודע להיפתח בדפנותיו וכך לשלש את גודלו..." (ס' 1 להסכם). ההסכם כולל מפרט של אביזרים שונים שאותם התחייבה הנתבעת להתקין במשאית, והתחייבויות רבות לרבות השגת אישורים שונים הנחוצים לצורכי רישוי.
בחלק ההסכם הנושא את הכותרת "תנאי העסקה", הוסכם והותנה:
"מחיר בניית הארגז 425,000 ₪
המחיר אינו כולל מע"מ ואגרת רישוי
תנאי התשלום: 30% מקדמה, 70% במעמד המסירה.
תקופת הביצוע: עד חמישה חודשים מיום מסירת המשאית, חתימת ההזמנה ותשלום
המקדמה
אחריות של שנתיים על כל מכלולי הארגז. לא כולל את הגנרטור".
ביום 17.3.14, שילמו התובעים לנתבעת את המקדמה בשיעור 30% מהתמורה, וביום 16.3.14, מסרו לידיה את המשאית שנרכשה לצורך הפרוייקט כאמור לעיל. מכאן, והיות שבהתאם להסכם, היה על הנתבעת להשלים את הפרוייקט, תוך חמישה חודשים ממועד מסירת המשאית לידיה, היה עליה, לטענת התובעים, למסור לידיהם את המשאית, לאחר ביצוע כל הנדרש בהסכם, לא יאוחר מיום 16.8.14.
דא עקא, שהנתבעת לא סיימה את ביצוע הפרוייקט במועד האמור, ולאחר עיכובים רבים וארכות חסד שנתנו לה התובעים, לטענתם, ואשר גם במהלכן לא הסתיימו העבודות במסגרת הפרוייקט, ולאחר התראות רבות בכתב ובעל פה, הודיעו התובעים לנתבעת ביום 8.7.15, על ביטול ההתקשרות, ודרשו ממנה להשיב להם את חלק התמורה ששילמו לה, ולשלם להם פיצויים על נזקיהם.
המשאית הושבה לידי התובעים רק ביום 13.10.15, ונמכרה על ידם, תמורת סך של 134,550 ₪ (כולל מע"מ), לצורך הקטנת נזקם.
התובעים טוענים על כן, כי הנתבעת הפרה את ההסכם בהפרות יסודיות. לטענתם, בשל אותן הפרות, ירד המיזם שבגינו התקשרו עם הנתבעת בהסכם, לטמיון.
לטענת התובעים, הם למדו בדיעבד, כי הנתבעת כלל לא היתה מסוגלת לבצע את חלקה בהסכם, בהעדר יכולת מקצועית ואמצעים כלכליים לצורך כך, כיוון שמחלקת הפרוייקטים המיוחדים של הנתבעת, היתה מצויה על סף סגירה עובר להתקשרות בין הצדדים, וכי הנתבעת כלל לא הזמינה אביזרים רבים שנדרשה להתקין, בהעדר רצון או יכולת של הנתבעת, לשלם עבורם.
התובעים טענו כאמור, לקיום עילות חוזיות – הפרת חוזה, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, וקיום חוזה בחוסר תום לב; ועוולות נזיקיות – רשלנות, עיכוב נכס שלא כדין, וגרם הפרת חוזה.
סכום התביעה עומד על 3,990,895 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה), והוא כולל רכיבים אלה:
הפסד עלויות מימון בסך 39,298 ₪ בגין ההלוואה שנטל התובע לצורך הקמת העסק; סך 60,740 ₪, בגין מכירת המשאית בהפסד; השבת המקדמה ששילם התובע המשוערכת לסך 152,867 ₪, למועד הגשת התביעה; עלות שיעורי נהיגה ומבחן לצורך קבלת רישיון נהיגה על משאית, בסך 3,500 ₪; עלות שכר אלטרנטיבית של התובע אשר הקדיש את כל זמנו לפרוייקט, בסך 156,000 ₪; עלות מהנדס בטיחות בסך 3,245 ₪; הוצאות הכרוכות בהקמת אתר אינטרנט בסך 1,745 ₪; פיצויי קיום בסך 3,185,000 ₪ - בשל אבדן שווי פעילות כלכלית של העסק שאותו הקים התובע לצורך האמור, תחת המותג "Uniqego". זאת, על פי חוות דעת המומחה רו"ח ערן נחליאלי, אשר צורפה לתביעה, ואשר נערכה, לטענת התובעים, באופן שמרני וזהיר, על הצד הנמוך; טרחה, אבדן זמן וכיו"ב, בסך 88,500 ₪; וכן, סך 300,000 ₪ בגין פגיעה בשמו הטוב של התובע ובמוניטין האישי שלו.