עד היום, שמות הצדדים להסכם המייסדים שהוגש לבית המשפט, מלבד שמו של המערער, מושחרים.
112. לטענת המערער, הוא אינו מעורב בניהול ענייניה של חברת X, ולמעשה ידיעותיו אודות ענייניה נובעים בעיקר מהפרטים בהם מר Y בוחר לשתפו. לדברי המערער, צירופו לחברת X נעשה לאור הידע המקצועי שהוא מביא עמו ובשל שמו כמומחה בתחום (לא הוצגו ראיות בעניין זה). במצב דברים זה, כך טוען המערער, הוא נהנה מהפירות הניתנים לו, ונזהר שלא לעורר מדנים בשאלות אודות פרטים שאינם מובאים לידיעתו.
113. בשנת 2010 דיווח המערער על הכנסה מדיבידנד מחברת X, בסך של כ- 1,112,500 ₪. בשנת 2011 דיווח המערער על הכנסה מחברת X בסך של 9,351,600 ₪. המשיב לא חלק על סיווג זה
--- סוף עמוד 50 ---
של ההכנסות כדיבידנד (אם כי חלק הוא על קיזוזן של ההכנסות כנגד הפסדים, עניין אשר נדון ועוד יידון בהמשך, בחלקים אחרים של פסק הדין).
114. לטענת המערער, באחת הפגישות הבודדות של שלושת בעלי המניות, שמע משותפיו כי הם מעריכים את שוויה של חברת X בסכומים הנעים בין 100 מיליון $ ל- 200 מיליון $. לדבריו, המערער הביע בפניהם את הערכתו כי השווי נמוך יותר, ואמר כי הוא מוכן למכור להם חלק ממניותיו, גם בסכומים המבוססים על הערכת שווי מעט נמוכה יותר.
לבית המשפט לא הוצגה הערכת שווי של חברת X ואף לא נטען כי נערכה הערכה שכזו, אלא – כך לדברי מר Y, בהתאם להערכתו ותחושתו ולאחר משא ומתן, נקבע שווי המניות על סך של 250 $ למניה.
לדברי המערער, הוא החזיק בשליש ממניות חברת X ובסך הכל ב-100,000 מניות מתוך 300,000 מניות חברת X. בהתאם לכך, שווי כלל מניות החברה הועמד על סך של כ- 75 מיליון $.
115. בין השנים 2012 – 2014, כך טוען המערער, מכר הוא לחברת X חלק ממניותיו בחברה. חברת X ביצעה אפוא רכישה עצמית של מניותיה, מידי המערער בלבד, תוך ששווי מניה הועמד כאמור על 250 $ למניה.
מוצג 67 למוצגי המערערים, כולל מכתבים קצרים במסגרתם מאשר המערער את נכונותו למכור לחברה X את מניותיו בתמורה הנזכרת לעיל (250 $ למניה), ומכתבים מטעם חברת X המאשרת את רכישת המניות והעברת תשלומים לחשבונו של המערער.
116. מוצג 71 למוצגי המערערים, משקף את הירידה בשיעור ההחזקות של המערער בחברת X, בשנים 2012 – 2015. ממסמך זה עולה כי מהחזקה בשיעור של שליש ממניות החברה בתחילת שנת 2012, ירד שיעור החזקתו של המערער במניות לשיעור של 28.16 % נכון לחודש מרץ שנת 2015.