7. השאלה האם ובאיזה אופן יכול הממשכן לבצע עסקה בנכס ממושכן, ומהי הנפקות של עסקה מעין זו היא סבוכה ותלוית נסיבות (ראו גם: ויסמן, זכויות קדימה ופרקי משכון 154-129). היא גם נעוצה בראש ובראשונה באופן שבו הוגדר הסכם המשכון וההגבלות שנקבעו בו.
8. בפקודת החברות ובחוק המקרקעין אין התייחסות ישירה לסוגיית תחולת השעבוד על פירות הנכס המשועבד (אם כי מהוראות סעיפים 12 ו-13 לחוק המקרקעין ניתן ללמוד מעט על היקפה של "עסקה במקרקעין" ביחס ל"בנוי ונטוע עליה" (וראו: ויסמן, חוק המשכון 206)). ההוראות בחוק המשכון שעניינן "פירות המשכון" (סעיף 8) ו"הנאה מהמשכון ופירותיו" (סעיף 10) הן בעלות אופי דיספוזיטיבי, והן חלות "באין קביעה אחרת" בהסכם המשכון. ברם, יש בהוראות אלה כדי לקבוע "ברירת מחדל" באשר לדין שיחול בהיעדר הסכמה בין הצדדים. אביאן להלן כלשונן.
סעיף 8 לחוק המשכון קובע כך:
הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה, יחול המישכון גם על פירות המשכון; והוא באין קביעה אחרת בהסכם המישכון.
במבט ראשון ועל פני הדברים, הקביעה שבסעיף פשוטה: אם אין הסכמה אחרת בין הצדדים, הכלל הוא כי המשכון חל גם על פירותיו. מכאן אתה למד, כי בעת מימוש המשכון, בעל המשכון רשאי לגבות את חובו לא רק מדמי מכירת הנכס, כי אם גם מדמי פירות הנכס שהופקו במשך השנים עד למימושו. ברם, על פניו, תנאי לתחולת הסעיף הוא שהמשכון הופקד. על כן, לכאורה, בהיעדר הוראה מפורשת בהסכם משכון שאינו מופקד, למשל משכון רשום, המישכון לא יחול על הפירות (וראו: ויסמן, חוק המשכון 206). משמעותו של דבר, תוך החלת חוק המשכון על שיעבוד מקרקעין במשכנתא רשומה או באיגרת חוב רשומה, כי דמי שכירות המתקבלים מהשכרת נכס מקרקעין משועבד, אינם משועבדים לטובת הנושה ובעל המקרקעין ייהנה מדמי השכירות כל אימת שהוא ממלא אחר ההסכם העומד ביסוד המישכון. אלא שהדברים האמורים אינם חד-משמעיים וישנן רגליים לסברה כי הסעיף חל גם על מקרים שבהם נרשם משכון, גם אם לא הופקד.
9. הינה כי כן, על פי סעיפים 4(2) ו-4(3) לחוק המשכון, משכון "משתכלל" באחת משתי הדרכים: או באמצעות הפקדתו או באמצעות רישומו. אף כי מבחינה היסטורית שכלול משכון בדרך של הפקדה קדם לשכלול בדרך של רישום, הרי שחוק המשכון הקנה מעמד בכורה לשכלול באמצעות רישום במרשמים מסודרים זאת בד בבד עם התמורות שחלו בעולם המודרני במסגרתן נכסים מסוג "זכויות" הפכו להיות לנכסים מרכזיים (ע"א 1339/12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (בפירוק), [פורסם בנבו] פסקאות 19-18 (27.4.2014); וראו בעניין מהותו של משכון במשפט העברי: שו"ע, חו"מ סימן ע"ב הלכה ב', בו נאמר כי דינו של הנושה המחזיק במשכון כ"שומר שכר"; וראו עוד רמב"ם מלוה ומלוה פ"ג; ככלל, במשפט העברי שונה המשכון משעבוד נכסים במסמך בכתב (בשטר). בעוד שהמשכון הוא החזקת הנכס בפועל בידי הנושה כערובה לפירעון החוב כלפיו, נכס משועבד כתוצאה ממתן הלוואה בשטר הוא נכס המצוי בחזקת החייב והיכול אף למכרו).