"אני לא החתמתי אותם פה, כי ראיתי לנכון ברגע שאני מחתים אותם על החתימה הכללית, חשבתי שזה מספיק" (עמ' 23 לתמלול ישיבה מיום 17.11.2019).
רונן הודה כי במועד בו נערך הפרוטוקול השני הוא תיקן את הפרוטוקול הראשון, על-ידי הוספת התאריך "20.1.15":
"ברגע שהבאנו את המסמך, זאת אומרת הפרוטוקול הסופי (הפרוטוקול השני - א"ג) ששם הכל סודר, ציינתי בפרוטוקול עם הליקויים (הפרוטוקול הראשון - א"ג) שאת, את התאריך שבו נמסרה הדירה. זה כל העניין" (עמ' 24, שם).
לח. מעדויות אלו עולה כי הפרוטוקול הראשון "הושלם" על-ידי רונן במועד מאוחר יותר, לאחר שהתובעים חתמו עליו ביום 10.12.2014. רונן לא סיפק הסבר סביר לכך שסעיף "חתימה" בטבלאות הליקויים והתיקונים הנדרשים בשני הפרוטוקולים הושאר ריק ולא נחתם על-ידי התובעים. לכל אלה מצטרפת עדותה של אנה, לפיה הבהירה לרונן "בזמן אמת" כי אין לה את המומחיות לזהות ליקויים בדירה, אולם הוא סירב לאפשר ביקור של מומחה בטרם חיבור הדירה לחשמל. לאור כל זאת, אינני מייחס לפרוטוקולים משקל ראייתי שעשוי לתמוך בטענת הנתבע לפיה תיקן את כל הליקויים עליהם הלינו התובעים.
לט. לעומת זאת, המיילים ששלח רומן לאדריכלית (ומייל התשובה שלה מיום 6.5.2015), מכתבי התובעים לנתבע מיום 28.10.2015 ומיום 3.3.2016 (לו צורפה חוות דעת יליסייב) והמייל ששלחו לו ביום 15.3.2016 (בצירוף חוות הדעת) - כל אלו הן ראיות בכתב שנוצרו "בזמן אמת", ואשר תומכות בגרסתה של התובעת, כפי שפורטה בתצהירה. תמיכה נוספת מצויה במייל מיום 21.10.2015 ששלחה אפרת ויינר לרוכשי הדירות בבניין, ובו סיכום אסיפת דיירים, בו נכתב:
"ביום שלישי אפי גולן ... הגיע לבניין, הוא טען שעודכן כי רונן סיים טיפול בליקויים בבניין לפני שעזב ולכן פניותינו לליקויים לא נענו, כמובן שהבהרנו לו שלא נעשה טיפול בליקויים בבניין ... לגבי הדירות הוא אמר שכל תקופות החגים לא היה מענה במשרד כי לא עבדו, אבל מעכשיו כל פקס שיישלח על ליקויים בדירות ייענה ויגיעו לתקן ..".
הנני מבכר את עדותה של אנה על פני עדויותיהם של אפרים ורונן, וקובע שעלה בידי התובעים להוכיח כי הם פנו וחזרו ופנו לנתבע ולנציגיו בדרישה לתיקון הליקויים שנמצאו בדירתם בסמוך לגילויים, אולם "נענו" בהתעלמות.
3.4 תיקון ליקויי בניה על-ידי הקבלן - ההלכה הפסוקה
מ. סעיף 4ב לחוק המכר קובע כי אם התגלתה אי-התאמה הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. בע"א 472/95 זלוצ'ין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858 (1996) נקבע כי השאלה אם יש לאפשר ל"מוכר", כהגדרתו בחוק המכר, לתקן את ליקויי הבניה או לחייבו בפיצויי תיקון, תלויה בעובדותיו של כל מקרה, אך ככלל - יש לאפשר לקבלן לתקן את הניתן לליקוי כאשר הוא מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן אותם היא רצינית. מאידך, לרוכש דירה קמה זכות לפיצוי כספי כאשר נכשלו ניסיונות תיקונים מצד הקבלן, או כאשר קבלן חולק על עצם אחריותו לתיקון. (וראו גם: ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6) 83 (2003); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 11 (פורסם בנבו, 28.2.2005)). במקרה שבפנינו, הנתבע לא הודה בליקויים ולא נטל אחריות לתיקונם. רונן הודיע לתובעת כי הוא "לא הולך לתקן" את דלת הכניסה הפגומה. בחודש אוקטובר 2015, אפרים, מנהל הפרויקט, היה מודע לקיומם של ליקויים בדירות בבניין, כפי שניתן ללמוד ממייל מיום 21.10.2015 ששלחה אפרת ויינר לרוכשי הדירות בבניין, שהתייחס לאסיפת דיירים שהתקיימה , ואשר צוטט לעיל בפסקה הקודמת.