ח. בתי המשפט נדרשו לפרשנותו של סעיף 5א(ג) לחוק המכר, בנוגע ל"נסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו". סוגיה זו נדונה בשני פסקי דין של בתי משפט השלום: האחד הינו פסק דין שניתן בתא"מ (שלום פ"ת) 42039-06-16 אליהו נ' פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ (פורסם בנבו, 3.5.2018) (להלן: עניין אליהו), עליו הוגש ערעור (ע"א 58702-02-20), [פורסם בנבו] אשר, על-פי הצעת בית המשפט ובהסכמת כל באי-כוח הצדדים, נדחה ביום 22.6.2020. השני הינו פסק דין שניתן בתא"מ (שלום רשל"צ) 39450-03-17 נכסי יונס יגאל אלון תל אביב בע"מ נ' יקותיאל ביזנס סנטר בע"מ (פורסם בנבו, 4.9.2018), אשר הערעור שהוגש עליו (ע"א 68795-10-18) [פורסם בנבו] נמחק ביום 3.4.2019. בפסקי דין אלו נקבע כי סעיף 5א(ג) האמור כולל שני תנאים מצטברים: (1) במישור העובדתי, האם העיכוב נגרם עקב נסיבות שאינן בשליטת המוכר; (2) במישור המשפטי, האם הסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן של אותן נסיבות אינו מוטל על המוכר.
לגבי התנאי הראשון - מלבד דרישת הקשר הסיבתי (אילולא אותן נסיבות היה האיחור נמנע) יש לבדוק את (1) יכולת המוכר למנוע את עצם התרחשות הנסיבות, ואת (2) יכולת המוכר לפעול לביטול או למיתון ההשפעה של אותן נסיבות.
התנאי השני מציב את השאלה: כיצד יש לקבוע אם הסיכון מוטל על המוכר. נפסק כי נדרש שהסיכון לא יהיה מוטל עליו, הן לפי תוכנו של ההסכם הספציפי והן לפי סטנדרט אובייקטיבי, אשר רואה לנגד עיניו את ההסדר הראוי והמקובל בין מוכר וקונה טיפוסיים של דירה כדוגמת זו שמדובר בה. בעניין אליהו הוצעו מבחני משנה בהם ניתן להיעזר לצורך הקביעה האם הסיכון מוטל על המוכר: מבחן "מקור העיכוב", מבחן "הנושא העדיף בסיכון" ומבחן "הצדק".
בע"א (מחוזי י-ם) 27638-07-19 אזורים בנין (1965) בע"מ נ' פלד (פורסם בנבו, 19.3.2020) (להלן: עניין אזורים) נקבע כי על המוכר הנטל להוכיח את תנאיו של סעיף 5א(ג) לחוק המכר. בפסקה 26 לפסק הדין נעזר, למעשה, בית המשפט בסטנדרט האובייקטיבי הגלום בתנאי השני כדי לקבוע שעיכובים בביצוע עבודות פיתוח על-ידי רשות מקומית הינם צפויים והסיכון להתרחשותן רובץ על הקבלן (ההדגשות הוספו - א"ג):
"סעיף 5א(ג) קובע מפורשות שלא די בכך שלמוכר אין שליטה על הנסיבות אלא בנוסף יש להראות כי "הסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן" אינו מוטל עליו. ..... אך גם אם אצא מנקודת הנחה כי האיחור בעבודות הפיתוח על ידי המועצה לא היה בשליטתה של המערערת, הרי שמדובר בסיכון אותו ראוי, בנסיבות רגילות, להשית על הקבלן ולא על רוכש הדירה. לקבלן נגישות למידע הרלוונטי ויכולת להעריך את פרק הזמן הנדרש לביצוע עבודות מסוג זה, ועליו לקבוע את לוחות הזמנים ואת התאריך הצפוי למסירת הדירה בהתחשב בזמן שלהערכתו נדרש לביצוע אותן עבודות, לרבות עיכובים שגרתיים הצפויים במישור זה. אם העריך לא נכונה, הרי שהוא זה שיישא בפיצוי בגין איחור במסירה".