48. בעניין זה, קשה היה שלא להתרשם מאופיין הפשוט של פעולות המרמה, שאינו דורש ידע מיוחד או אמצעים יוצאי דופן.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשמים הצליחו, באמצעות פעולות פשוטות אלו, להוציא אל הפועל את זממם, פעם אחר פעם, ולייצר שיתוף פעולה עם מספר לא מבוטל של מתלוננים, בעסקאות שהסיכון בביצוען היה ידוע וברור לצדדים.
49. להתרשמותי, הפער בין טענות הצדדים בעניין זה, נובע מהעובדה שמידת התחכום מקורה בהבנת הנאשמים את הפלטפורמה אינטרנטית באמצעותה ניתן היה לייצר את אותו האמון הנדרש, על מנת לשכנע המתלוננים לשתף פעולה באופן מלא, מבלי שסברו כי עליהם לבדוק את אמינות העסקה.
50. החוכמה והתחכום מהותם בניצול תחושת האמון שנוצרה מהשימוש התדיר בבמה הטכנולוגית המוכרת והנגישה (הרשת החברתית "פיסבוק"), באמצעותה, הצליחו הנאשמים שלא לעורר החשד אצל המתלוננים, על אף הידיעה הרווחת כי עסקאות אלו כרוכות בסיכון.
51. התחכום במקרה זה אינו נעוץ בפעולה הטכנית הפשוטה של זיוף המסמכים או ההתחזות לאחר ברשת החברתית "פייסבוק", אלא, מהותו במכלול התכנון המבוסס על ההבנה כיצד ליצור האמון בקרב המתלוננים, בנסיבות תנאי השוק של סחר במטבעות קריפטוגרפים.
חלקם היחסי של כל אחד מהנאשמים-
52. כאן המקום להתייחס להבדל שבין חלקו היחסי של הנאשם 1 ובין חלקו של הנאשם 2, לאחר שתוקנו כתבי האישום (לנאשם 1 יוחסו 12 מעשי מרמה והתחזות על פי השיטה ו 13 מעשי זיוף. לעומתו, יוחסו לנאשם 2, 7 מעשי מרמה והתחזות ו- 7 מעשי זיוף, בשלם קיבל במרמה סכום כסף העומד על 71,000 ₪, בהם ככל הנראה התחלק עם הנאשם1).
כאמור, הבסיס להבדלים אלו, נעוץ בעובדה שהנאשם 2 שהה פרק זמן מסוים בחו"ל, במהלכו ביצע הנאשם 1 העבירות בשלמותן לבדו.
53. ברי, כי נסיבות אלו יש בהן כדי להשפיע על מתחם העונש ההולם ועל מידת העונש הרלוונטית לכל אחד מן הנאשמים, יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שהנאשמים היו שותפים מלאים לתכנון המוקדם שעמד בצד הרעיון העברייני.
הנזק הכלכלי –
54. הנזק שנגרם מביצוע העבירות –בעיקרו הנו נזק כלכלי.
יחד עם זאת, הנזק כלל גם את עוגמת הנפש של המתלוננים, את הפגיעה בקיום יחסי מסחר תקינים והפגיעה של אמון הציבור בביצוע עסקאות סחר במטבעות קריפטוגרפים.
55. בעניין זה נכתב בת"פ 10334/00 (שלום ת"א) מ"ד נגד טל פודים, שעניינו המקרה הראשון בישראל בו נמצא אדם אשם בביצוע עבירות תרמית בניירות ערך באמצעות האינטרנט, כשהפיץ באמצעות שמות בדויים באתר "אנליסט", הודעות שנועדו להניע רכישת מניות של חברת אורדן וזאת על מנת להשפיע על שער המניה.
בית המשפט ציין כאמור:
".. הנזק העיקרי הנובע ממעשים מסוג שביצע הנאשם, הוא זה הנגרם לאמון הציבור בשוק ההון ולאו דווקא הנזק שנגרם לאותם משקיעים שפעלו במסחר על מל השמועות שהפיץ הנאשם. "