טיעוני הצדדים:
טענות המאשימה:
21. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יובל שלום, כתב האישום הוא תולדה של חקירה מאומצת לגילוי עבירות מרמה וזיוף, שנעשו באמצעות מחשב, בתחום העוסק בסחר במטבעות קריפטוגרפים והנו הראשון מסוגו.
לטענתו, במסגרת הסדר, הורשעו הנאשמים בקשירת קשר לביצוע פשע, הנאשם 1 הורשע, בין היתר, ב- 12 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וב- 13 עבירות זיוף, בעוד הנאשם 2 הורשע, בין היתר, ב- 7 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וב- 7 עבירות זיוף.
ב"כ המאשימה הפנה למפורט בכתב האישום המתוקן באשר לחלוקת התפקידים שבין שני הנאשמים, לפיה הנאשם 2 היה אחראי על הפן הטכנולוגי בביצוע העבירות ואילו הנאשם 1 היה אמון על הקשר עם המתלוננים.
עוד טען, כי נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על חומרה יתרה, בשל העובדה שהעבירות בוצעו באופן שיטתי, מתכנן ומתוחכם, במהלכן קיבלו הנאשמים במרמה מטבעות קריפטוגרפים, לאחר שרכשו את אמונם של המתלוננים ועל ידי הצגת מסמכים מזויפים.
ב"כ המאשימה הפנה למשך התקופה בה בוצעו העבירות (כ-5 חודשים), לפגיעה ב- 17 מתלוננים ולסכום המרמה שהגיע לסך של 174,000 ₪. בעניין זה, ציין כי במסגרת ההסדר נמחקו חלק מהאישומים שיוחסו לנאשם 2, כך שסכום המרמה המיוחס לו עומד על סך 71,000 ₪.
יחד עם זאת, הדגיש, כי הנאשם 2 סיפק לנאשם 1 אמצעים ותוכנות שאפשרו ביצוע העבירות גם ללא מעורבותו.
ב"כ המאשימה הפנה בטיעוניו לפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים בהם: פגיעה בחופש הרצון והבחירה של קורבנות העבירה, גניבת זהות האדם ופגיעה בשמירה על מסחר תקין בשוק המטבעות הווירטואלי.
ב"כ המאשימה ביקש ללמוד על מתחמי הענישה ממדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה העוסקות בעבירות הונאה בכרטיסי חיוב וציין כי במקרה זה מוצדקת החמרה בשל העבודה שמדובר בתחום מסחר שאינו מפוקח על ידי גורם כלשהו ואין בו מי שיפצה את הקורבנות בגין הנזק הכלכלי שנגרם.
עוד ציין, כי כאשר מדובר בעבירות המתבצעות הרחק מהעין, ויש קושי באכיפתן וגילוין יש להביא הדבר לידי ביטוי בשיקולי הענישה.
ב"כ המאשימה ביקש ללמד על מתחמי הענישה, מפסיקה הנוגעת בעבירות מרמה תוך שימוש בכרטיסי חיוב, לפיה נע מתחם העונש ההולם בין 30 חודשי מאסר עד 60 חודשים בעניין הנאשם 1, ובין 20 חודשי מאסר עד 40 חודשים בעניין הנאשם 2.
בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהיות הנאשמים נורמטיביים, הסכים כי ראוי שהעונש שיוטל על הנאשמים יהא מצוי בתחתית המתחם.
לעניין סטייה מהמתחם, ביקש שלא להתחשב באינטרס השיקום של הנאשמים ולהעדיף האינטרס הציבורי, בשל המניע לביצוע העבירות הנעוץ בבצע כסף המצדיק ענישה מרתיעה.
מכל אלו, ביקשה המדינה להשית על הנאשם 1, 30 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם 2, 20 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס.
כמו כן, עתרה המאשימה לפיצוי שהוסכם במסגרת ההסדר בסך 86,000 ₪.