בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8527/20
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותרות:
1. שרת התחבורה ח"כ מירי רגב
2. ח"כ אוסנת הילה מארק
נ ג ד
המשיבים:
1. שר המשפטים מר אבי ניסנקורן, יו"ר הוועדה לבחירת שופטים
2. הוועדה לבחירת שופטים
המבקש להצטרף כידיד בית המשפט:
3. הכנסת
אלון ספיר
עתירה למתן צו על תנאי; בקשה להצטרף כידיד בית המשפט
בשם העותרות:
עו"ד אבי הלוי
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד ענר הלמן; עו"ד סיגל אבנון;
עו"ד אודי איתן
בשם המשיבה 3:
עו"ד אביטל סומפולינסקי
פסק-דין
השופט ג' קרא:
עתירה למתן צו על תנאי וצו ארעי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יקבע בית המשפט כי ישיבת הוועדה לבחירת שופטים מיום 6.12.2020 בטלה וכל המינויים שנקבעו בה בטלים.
הרקע לעתירה
1. העותרות הן חברות הוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה) ועתירתן מכוונת כלפי החלטת הוועדה לבחירת שופטים מיום 6.12.2020 על בחירתם של 61 שופטים.
2. על פי האמור בעתירה, ישיבת הוועדה התקיימה בהרכב חסר של שישה מבין תשעת חבריה. שכן, שתי העותרות – השרה רגב וח"כ מארק – וחבר נוסף בוועדה, ח"כ האוזר, נעדרו ממנה משום שעל פי הנטען החליט שר המשפטים, שהוא יו"ר הוועדה, להתעלם לחלוטין מעמדת נציגי כנסת ישראל בוועדה (חברי הכנסת מארק והאוזר) ומעמדת שרת התחבורה, ולפעול למינוי שופטים על פי רוב שגובש בין חברי הוועדה האחרים. העותרות וח"כ האוזר הודיעו לשר המשפטים כי לא ישתתפו בישיבת הוועדה, והוועדה התכנסה, כאמור, בהרכב חסר. משנודע לעותרות על קיום הכינוס בהרכב חסר, פנו במכתב לשר המשפטים בדרישה להפסיק את ישיבת הוועדה, ואף שלחו מכתב בעניין ליועץ המשפטי לממשלה. אולם, הוועדה המשיכה בישיבתה והחליטה על בחירתם של 61 שופטים מבין המועמדים.
טענות העותרות
3. לטענת העותרות, כינוס הוועדה בהרכב חסר הוא בלתי חוקי ועומד בסתירה לסעיף 4(ג) לחוק יסוד: השפיטה, הקובע כי הוועדה רשאית לפעול כל עוד לא פחת מספר חבריה משבעה. על פי הנטען, הוראה זו משמעה דרישה לקוורום כפי שנפסק בעת"מ (מחוזי-ת"א) 1818-02-19 חורן נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין (17.2.2019) (להלן: עת"מ חורן), שהערעור עליו נדחה בעע"מ 1764/19 חורן נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין (7.4.2019) (להלן: עע"מ 1764/19). פירוש זה, כך לטענת העותרות, מתאים לתכליתו האובייקטיבית והסובייקטיבית של חוק יסוד: השפיטה, יותר מאשר כל פירוש אחר. שכן, לאור מאפייניה הייחודיים של הוועדה, שעל פי חוק יש בה ייצוג לשלוש הרשויות, אין מקום להחיל את הוראת סעיף 20 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות), לפיה פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה על ידי רובם. שכן, חוק הפרשנות מחיל את הוראותיו כל עוד הן מתיישבות עם העניין הנדון או עם הקשרו. זאת, בייחוד שמהישיבה נעדרו כל נציגי הרשות המחוקקת. בנוסף, נטען כי בשל הצורך החיוני בקיומו של אמון הציבור בהליכי מינוי השופטים, אין מקום לבחור בפרשנות שנויה במחלוקת המאפשרת, כך לשיטת העותרות, למנות שופטים בהליך שנתפס כמחטף. עוד לשיטתן, התעלמות הוועדה מקבוצת המיעוט בין חבריה, עומדת בסתירה לפסיקת בית משפט זה ביחס לחשיבות ייצוגו היחסי של המיעוט ומהצורך להבטיח את עצמאות השופטים על ידי כך שהנציגים בוועדה לא יהיו מקשה אחת. מה גם, שנציגי הרשות המחוקקת משני עברי המתרס הפוליטי גם יחד, ובעבר, נהגו שרי המשפטים להימנע מכינוס הוועדה בשל קיום חילוקי דעות מהותיים.