וכך, כבעניין עלי גם בעניין שלפנינו, בהחלטת הוועדה נטלו חלק רוב חבריה – שישה מתוך תשעת חבריה המכהנים – כאשר בענייננו שלושת החברים האחרים שנעדרו מן הישיבה החליטו "להחרים את ישיבת הוועדה" (סעיף 42 לעתירה). לפיכך, משעה שכל חברי הוועדה שהשתתפו בישיבה ונטלו חלק בהצבעה על המועמדים שייכללו בהמלצת הוועדה לנשיא המדינה, התקיימה הוראת סעיף 7(ג)(1) לחוק בתי המשפט, הקובע כי "הצבעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה (ההדגשות אינן במקור – ג'.ק)", זה גם הגיונו של סעיף 20 לחוק הפרשנות. גם בהיבט זה מתקיים דמיון בין העניין שלפנינו לעניין עלי, שם נדונה הוראה מקבילה בסעיף 12(ג) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים.
15. בנסיבות אלו, הקביעות שנקבעו בעניין עלי יפות גם לענייננו. יוער, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ חורן, אליה הפנתה העתירה, ולפיה סעיף 4(ג) לחוק יסוד: השפיטה קובע קוורום לוועדה, צוינה כאמרת אגב ואינה מתיישבת עם ההלכה שנקבעה בעניין עלי, והערעור עליה נדחה לאחר שהמערערים משכו את ערעורם (עע"מ 1764/19), ומשכך, אין בה כדי לבסס את הנטען בעתירה.
16. הנה כי כן, החלטת הוועדה – שכל תשעת חבריה מכהנים בה – התקבלה בישיבתה ביום 6.12.20202 בהתאם לדין, כאשר ההחלטה בדבר בחירת השופטים בישיבה התקבלה בהשתתפות רוב חבריה, שישה מבין תשעה, ואין כל עילה להתערב בה.
17. כפי שיפורט, גם יתר טענות העותרות בדבר פגם מהותי בהליכי הבחירה בוועדה אינן מבססות עילה להתערבות בהחלטת הוועדה. ככלל, מתחם הביקורת השיפוטית על דרך פעולתה ועל החלטותיה של הוועדה הוא צר מאוד, והתערבות שיפוטית בהחלטות של ועדת מינויים לכהונה שיפוטית, שמורה למקרים נדירים בהם נמצא כי נפל פגם חמור או חוסר סבירות קיצוני בפעולתה. כך, למשל, נקבע בעניין הוועדה למינוי דיינים:
"בית המשפט לא יטה להתערב בהחלטות ועדת מינויים, אלא בנסיבות יוצאות דופן, אם נתגלה פגם משפטי חמור במעשיה כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים, ניגוד עניינים וכיוצא באלה עניינים (ענין שקיב, עמ' 424-425; ענין עבד, עמ' 379-380; בג"צ 4717/04 יצחק נ' הוועדה לבחירת שופטים (לא פורסם, 20.5.04); בג"צ 891/01 עובייד נ' השר לענייני דתות, פד"י נה(3) 857, 862 (2001); בג"צ 284/63 שייך חלבי נ' ועדת המינויים לפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962, פד"י יז(4) 2434, 2436 (להלן - ענין חלבי)). ככלל, בית משפט זה לא יחליף את שיקול דעתו הוא בשיקול דעתה של ועדת המינויים (ענין שקיב, שם; ענין חלבי, שם, בעמ' 2436). כדי להצדיק התערבות כאמור, נדרש עותר לבסס עילת התערבות מוצקה, שיש בה כדי להצביע על חשש מהותי לדופי ממשי בעבודת ועדת המינויים ובהחלטותיה. העלאת אמירות כלליות ומרומזות, או הצבעה על חשדות וחששות שלא ניתן להם ביסוס רציני בעובדות, לא יעמידו עילת התערבות שיפוטית" (בג"ץ 8756/07 עמותת "מבוי סתום" נ' הוועדה למינוי דיינים, פסקה 42 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (3.6.2008)).