נראה, אפוא, כי אכן קיימת חשיבות להיכרות מוקדמת ורקע משפחתי בתחום זה, בפרט בפרשה בענייננו. התובעת סמכה, בין היתר, על הרקע המשפחתי של הנתבע והדבר עזר לביסוס היחסים המסחריים בין הצדדים ובכלל זה מתן אשראי. כפי שציין מנהל התובעת בחקירתו הנגדית, טווח האשראי בענף נע מ - 3 ועד 18 חודשים (עמ' 4, שורות 13 - 22, לפרוטוקול). הרקע המשפחתי סייע לנתבע "בפתיחת הדלת" ויצירת התקשרות ראשונית עצמאית עם התובעת, שהקנתה לו באופן מיידי תנאי אשראי הניתנים למשווקים פעילים.
14. התקשרות התובעת עם החברה נעשתה באופן ישיר, ללא העמדת ערבות או בטוחה כלשהי מצד הנתבע (סעיפים 8 ו - 10 לתצהיר הנתבע). למותר לציין, כי לו הייתה בידי התובעת בטוחה כזו וודאי הייתה פועלת למימושה קודם להגשת התביעה וממילא לא הייתה זקוקה לסעד של הרמת מסך ההתאגדות. גם בהמשך הדרך לא שינתה התובעת את התנהלותה ולא דרשה מהנתבע ערבות או בטוחה אישית (סעיף 24 לתצהיר הנתבע). אינני נדרש להכרעה בשאלה - האם העדר הדרישה לערובות אישיות נבע מהאמון שניתנה התובעת בנתבע, נוכח הרקע המשפחתי שלו או שמא זו דרכה תמיד. ראשית, לא הוצגו בפני ראיות בשאלה זו וההנחות המפליגות שהעלה הנתבע אינן ראיות. שנית - לא נחוצה קביעה בעניין זה לצורך הכרעה בשאלה הנתונה במחלוקת - האם ביצע הנתבע מעשה המקים עילה להרמת מסך ההתאגדות בינו ובין החברה.
15. התובעת טענה, תוך הפניה לכרטסת הנהלת החשבונות שלה (נספח ג' לתצהיר קאשי), כי בשנת 2014 ביצעה החברה רכישה בודדת בסכום של 40,143 ₪ במהלך חודש אוקטובר.
הנתבע טען, כי החנות שהפעילה החברה נפתחה בחודש אוגוסט 2014, והחל ממועד זה ביצעה רכישות, בסכומים שונים, על פי חשבוניות שהוצגו כנספח ג' לתצהירו. נספח ג' כולל שלוש חשבוניות מס לשנת 2014, מהחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר. בחשבונית אוקטובר 2014 נרשם סכום של 40,143 ₪. בחשבונית נובמבר נרשם סכום של 12,276 ₪ ובחשבונית דצמבר נרשם סכום של 26,196 ₪.
בכרטסת הנהלת החשבונות שהציגה התובעת אין זכר לחשבוניות המס לחודשים נובמבר ודצמבר 2014 ולא ניתן הסבר לסתירה זו. על פי חשבוניות המס מכרה התובעת לחברה תכשיטים בסכום של 78,615 ₪, קרי - יותר ממה שנטען בתצהיר מנהלה.
16. התובעת טענה, כי בשנת 2015 התגברו רכישות החברה. בחודש אפריל נרכשה סחורה בסך של 78,486 ₪ והחל מחודש ספטמבר ועד לסוף אותה שנה בוצעו רכישות בסכום נוסף של 390,000 ₪ (סעיף 18 לתצהיר קאשי ונספח ד' לתצהירו). על פי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת הסתכמו רכישות החברה לשנת 2015 בסך של 466,050 ₪. אציין, כי בחודש אוקטובר 2015 מופיעה בכרטסת פעולת ביטול בסך של 131,681 ₪, וככל הנראה מדובר בסחורה שהוחזרה על ידי החברה.