10. הנתבע 4 הוא בעל מניות בנתבעות 1 – 2. הנתבע 4 לא היה כלל בעל מניות בנתבעת 3 כעולה מדו"ח רשם החברות או למצער לא הוכח ע"י התובע כי היה שותף בנתבעת 3. הנתבע 4 הודה בחקירתו כי מדובר בחוסר הצלחה עסקית הנתבעות 1, 2 או למצער לא הוכח אחרת ע"י התובע. משכך, אין עילה להרמת מסך ההתאגדות כנגד הנתבעים.
11. באשר לטענת התובע כי הועסק ללא פיקוח וללא ציוד בטיחות, הרי שזה לא הוכח ע"י התובע.
כתב ויתור:
12. בסעיף 3 (ב) להסכם העבודה בין הנתבעת 3 לתובע (נספח 3 לכתב ההגנה של הנתבעים 3 ו-5) הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת 3 איננה אחראית לזכויותיו של התובע עד לתחילת עבודתו אצלה:
"העובד מצהיר בזאת כי המעסיק "פגודה פתרונות הצללה בע"מ" אינו אחראי לזכויותיו שצבר עד לתאריך 31/10/2014 אצל המעסיק הקודם (אקובג בע"מ) ובכלל זה פיצויי פיטורין, דמי הבראה, תגמולים, חופשה חגים וכל זכות אחרת.
העובד מצהיר כי ככול שקיימות לו זכויות עד לתאריך 31/10/'014, הוא ידרוש אותן ממעסיקיו הקודמים ומתחייב כי לא ידרוש זאת מחברת פגודה פתרונות הצללה בע"מ."
13. על פי ההלכה הפסוקה יש ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות מסוימות:
"מגמת הפסיקה היתה להרחיב את הנסיבות שבהן לא יינתן תוקף לכתב ויתור. מגמה זו מעוגנת באי-שוויון הכוחות בין המעביד לבין העובד. כך, אין נפקות לכתב ויתור שנחתם תחת אילוץ. בדב"ע מח/9- 3 האופרה הישראלית - לבנון (לא פורסם), לא ניתן תוקף לכתב ויתור שנחתם בנסיבות של אילוץ. שם הודיעה המעבידה לעובד כי אם לא ייקח את סכום הפיצויים שהיה פחות מהסכום המגיע לו, הוא עלול שלא לקבל כלום... כך אין נפקות משפטית לויתור על זכות באין ידיעה על קיומה של הזכות (דב"ע לא/22- 3[25] הנ"ל). גם ויתור שלא מדעת על קיומה של זכות אינו יכול לעמוד. ממושכלות היסוד הוא, כי אין ויתור על זכות באין ידיעה על קיום הזכות, ועל כן ויתור שלא מדעת כמוהו כאין. לכן, אין נפקות לכתבי ויתור כאשר העובדים שחתמו עליהם לא קיבלו חשבון מפורט בדבר הסכומים המגיעים להם לסילוק תביעותיהם, ולא ידעו אילו רכיבי שכר נכללו בחישוב הפיצויים."
(דבע (ארצי) נב-217-3 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ פד"ע כז עמ' 3, 34).
בנסיבות העניין, מסמך אשר פוגע הלכה למעשה בזכויותיו של עובד שנקבעו בחוקי מגן ובוודאי כאשר אין פירוט אלו סכומים משולמים בגין אלו רכיבים – בטל מעיקרו ואין לחייב את התובע בגין חתימתו עליו.