הרמת מסך
49. על פי פסק הדין, המשיב 4 הוא בעל המניות במשיבות 1 ו -2 והמשיב 5 הוא בעל המניות במשיבה 3. לטענת המערער, המשיבים 4- 5 במעשיהם עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות ויש לחייבם בחובות המשיבות 1- 3 כלפיו. המשיבים דחו טענות אלו וטענו כי לא קמה עילה להרמת מסך.
50. בית הדין האזורי ציין כי "העובדה כי חברה איננה סולבנטית אין בה כדי להרים את מסך ההתאגדות בינה לבין בעל מניותיה" (סעיף 7 בפרק ההכרעה) וכי "על פי פסיקת בית הדין הארצי, גם כאשר מעסיק אינו מקיים את חובותיו על פי דין בכל הנוגע לתשלום שכרו של עובד והנפקת תלושי שכר, לא ככלל גורף יורם מסך ההתאגדות בין בעל המניות לחברה" (סעיף 9). כן נקבע כי "עיון בנספח 1 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 3 ו-5 מעלה כי ביום 14.9.17 הועברו כספים לקרן הפנסיה, רק לאחר הגשת התביעה" (סעיף 8) וכי "הנתבע 4 הוא בעל מניות בנתבעות 1 – 2. הנתבע 4 לא היה כלל בעל מניות בנתבעת 3 כעולה מדו"ח רשם החברות או למצער לא הוכח ע"י התובע כי היה שותף בנתבעת 3. הנתבע 4 הודה בחקירתו כי מדובר בחוסר הצלחה עסקית הנתבעות 1, 2 או למצער לא הוכח אחרת ע"י התובע" (סעיף 10). לאור האמור, נדחתה טענתו של המערער ברכיב זה, והוא חויב בהוצאות המשיבים 4- 5 בסך 5,000 ₪ לכל אחד.
51. לטענת המערער, מאחר שהמשיבים ניכו משכרו תשלום לקרן פנסיה ולא העבירו לקרן הפנסיה בזמן אמת, יש לקבוע כי קמה עילה להרמת מסך. כן טוען, כי שגויה הקביעה שבין המשיבים 4 ו-5 לא התקיימו יחסי שותפות. לעניין זה יש לשקול, שהמשיבה 3 חדלה מלפעול והוא נותר בפני שוקת שבורה, וכן שהועסק באופן פוגעני.
52. לאחר שבחנו את טענות המערער, אנו מחליטים לדחות את הערעור ברכיב זה ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי ברכיב זה, מטעמיו. פסק הדין ברכיב זה מבוסס היטב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו המשפטיות ונוכח קביעות אלה לא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו.
53. לטענת העובד היא כי הואיל המשיבים ניכו משכרו כספים להעברה לקופות הגמל ולא העבירו אותם בזמן אמת – קמה עילה להרמת מסך. טענה גורפת זו אין בידינו לקבל. בהקשר זה נקבע לאחרונה על ידי חברתנו השופטת דוידוב-מוטולה בע"ע (ארצי) 21196-05-18 מיכאל שון - נעמי קאהן-לינדר [פורסם בנבו] (7.8.20) כך:
"לאחרונה הודגש כי "אין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות" הרמת מסך, אלא יש להפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה - ובמסגרת זו לבחון גם את האפשרות להרמת מסך חלקית ולאו דווקא מלאה (עניין סטפנסקי). באותו עניין נדרש בית הדין לשאלת הרמת המסך במקרה בו החברה המעסיקה ניכתה משכרו של העובד את חלקו בדמי הגמולים אך לא העבירה אותו לקופת הגמל. בית הדין ציין כי הגם שנקבע בפסיקה קודמת כי אי העברת ניכויים משכר העובד ליעדם עשויה להוות עילה להרמת מסך (עניין אדיב) - גם ביחס לעילה זו יש להפעיל שיקול דעת ואין מדובר בקביעה אוטומטית.
[...]
מכאן שלא די בהכרח באי העברת כספי הניכויים כעילה להרמת מסך, הגם שזו עשויה להיות נסיבה משמעותית. בנוסף, גם אם יימצא שקמה הצדקה להורות על הרמת מסך, תיתכן גם הרמת מסך חלקית ביחס לעילה קונקרטית בלבד".