ת"א 23119-07-14 בנק לאומי באר שבע סניף מרכז הנגב 10922 ואח' נ' תמר (ר.כ.) פיתוח טכנולוגיות בע"מ ואח'

בית משפט השלום בבאר שבע

ת"א 23119-07-14 בנק לאומי באר שבע סניף מרכז הנגב 10922 ואח' נ' תמר (ר.כ.) פיתוח טכנולוגיות בע"מ ואח'

תיק חיצוני:

בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם

תובע
בנק לאומי באר שבע סניף מרכז הנגב ח.צ 520018078
ע"י עו"ד מיכאל רוהר
ממשרד עוה"ד ברוכשטיין, בירו, רייף, רוהר ושות'

נגד

נתבעים

נתבע 3 – שולח הודעת צד ג' 1. תמר (ר.כ.) פיתוח טכנולוגיות בע"מ ח.פ. 513780304
ע"י עו"ד דרור בן שמואל
2. גבריאל מימון ת.ז. xxxxxxxxx
ע"י עו"ד שלמה אביטן
3. שמואל אסולין ת.ז. xxxxxxxxx
ע"י עו"ד אמיר קמינצקי
4. נתן חיים ג'בלי ת.ז. xxxxxxxxxx– ניתן פסק דין

נגד

צדדי ג' 1. תמר (ר.כ.) פיתוח טכנולוגיות בע"מ ח.פ. 513780304
2. רוני כהן ת.ז. xxxxxxxxx
שניהם ע"י עו"ד דרור בן שמואל

פסק דין

עובדות שאינן שנויות במחלוקת / עולות מהמסמכים שהוגשו לתיק
1. ביום 16.01.06 פתחה הנתבעת 1, צד ג' 1, חברת תמר (ר.כ.) פיתוח טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה" או "חברת תמר"), חשבון אצל התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), בסניף מרכז הנגב בעיר באר שבע, שמספרו 161400/02.
במועד פתיחת החשבון חתמה החברה על טופס "תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי" (ראה נספח 1 לכתב התביעה).
2. באותה תקופה היה מר אילן נבון מנהל סניף הבנק. הלה ניהל את הסניף בין החודשים 02/06 ל – 03/09. מר אילן אל על היה אז מנהל המחלקה העסקית.
3. החברה עוסקת בפיתוח פטנטים לתעשייה בתחום האטמים המכאניים, ועוסקת בייצור ושיווק מוצרים שפיתחה. המוצר שפיתחה מיוצר בשיטת "טיילור מייד" לכל לקוח ספציפי, תוך שימוש בידע ובניסיון שצברה החברה.
4. החברה מוגדרת כחברת הזנק בתחום פיתוח מוצרי אטימה לתעשייה, והיא הוכרה על ידי המדען הראשי במענק לקידום פיתוח מוצריה
5. החברה הוקמה על ידי מר ויצמן (רוני) כהן, צד ג' 2, הנדסאי מכונות, יוזם החברה והרעיון למוצרים שמוכרת החברה (להלן: "מר כהן"). מר כהן גם המציא את הפטנט אותו מפתחת ומייצרת החברה.
6. בידי מר כהן הבעלות המלאה והבלעדית על כל הזכויות בפטנט, על פי הרשום במרשם הפטנטים (ראו סעיף 7 לסיכומי הצדדים השלישיים וכן ראו סעיף 29.5 לכתב ההגנה של הצדדים השלישיים).
7. מר כהן הינו בעלים של חברת כוהנים סחר חובק עולם בע"מ, חברה העוסקת מזה שנים רבות בשיווק והפצה של מוצרי איטום ללקוחות קצה ומשתמשים (להלן: "חברת כוהנים סחר").
חברת כוהנים סחר ביצעה הפצה ומכירה עבור התובעת במהלך השנים באזור הדרום.
8. מייסדי חברת תמר היו מר כהן, מר ג'בלי נתן, מר סנטו מורדכי ומר מימון גבריאל (ראו הסכם המייסדים החתום על ידי הנ"ל מיום 08.01.06, אשר צורף לתצהירו של מר כהן), (להלן: "הסכם המייסדים").
מר מוטי סנטו הינו גיסו של מר כהן (להלן: "מר סנטו").
9. מר כהן החזיק במעמד פתיחת החברה ברוב מניות החברה (ראה סעיף 4.5 להסכם המייסדים), וכך גם בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה זו.
10. הנתבע 2, מר גבריאל (גבי) מימון, הינו רו"ח, לשעבר יו"ר לשכת רואה החשבון במחוז הדרום. בעל תואר במשפטים (להלן: "מר מימון").
בשנת 2006 פרש מר מימון ממשרד רו"ח בו היה שותף, ובהמשך מונה כמנכ"ל משרד הפנים שם כיהן עד לחודש 05/11 (ראה ילקוט הפרסומים 6255 מיום 26.06.11, בו הודע בדבר מינוי מנכ"ל תחתיו של מר מימון).
מר מימון הכיר את מר כהן, כאשר שימש כרו"ח בחברה קודמת של מר כהן.
למר מימון היה חשבון בנק בסניף הבנק.
11. על פי החלטות הנהלת החברה / בעלי המניות, מיום 15.06.06 ובהמשך מיום 29.06.08, מורשי החתימה בחברה הינם מר כהן ומר ג'יבלי, בצורף חותמת החברה, בסכומים העולים על 5,000 ₪.
חתימה של כל אחד בנפרד יחד בצירוף חותמת החברה מספיקה לסך של מתחת ל – 5,000 ₪ (ראה נספח כ"א לתצהיר מר אסולין).
12. במועד פתיחת החשבון נחתמו כתבי ערבות לחובות החברה ללא הגבלה בסכום, על ידי מייסדי החברה, מר כהן, מר גבריאל מימון, מר נתן ג'יבלי, ומר מוטי סנטו (ראה מוצג 5 לתצהירי הבנק) (להלן: "ערבות המייסדים").
13. הנתבע 3 ושולח הודעת צד ג', מר אסולין הינו רואה חשבון וותיק ובעל משרד לראיית חשבון והנהלת חשבון מזה שנים רבות (להלן: "מר אסולין").
מר מימון ומר שמואל אסולין, היו שותפים במשרד רואה חשבון.
14. לאחר הקמתה נזקקה החברה למקורות אשראי, למימון ופיתוח הפטנטים ורישומם בארץ ובעולם.
15. מר מימון הציע למר אסולין, שותפו במשרד רו"ח, להשקיע בחברה (פרו' עמ' 88 שור'6–8), שכן סבר כי מדובר בחברה עם פוטנציאל הצלחה משמעותי (פרו' עמ' 96, שור' 22 – 23).
16. למר אסולין היה חשבון עסקי וחשבון פרטי באותו סניף בנק.
17. בין מר אסולין לבין החברה נחתם הסכם ביום 11.02.07 בו נרשם כדלקמן: "הואיל והחברה הציעה לשמואל להעמיד בטחונות עבור אשראי הנדרש לה, והואיל ושמואל הסכים לכך, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
1. שמואל יעמיד לזכות חברת תמר בטחונות אישיים שלו כך שחב' תמר תוכל למשוך מחן הבנק שלה את הסכום שיוסכם עליו כדלהלן:
2. שמואל יעמיד בטחונות והחברה תקצה לו מניות כדלקמן: עבור כל 1% שיוקצה לו ממניות החברה – סך של 30,000$ ארה"ב.
3. ס"ה יעמיד עבור הקצאת 4% ממניות החברה – סך של 120,000$ ארה"ב.
4. הריבית בגין האשראי תשולם ע"י תמר.
5. תקופת הבטחונות
שמואל יקבל שיחרור הדרגתי של הבטחונות הנ"ל רק בעת קיום 2 תנאים מצטברים כדלקמן:
1. כשבחברה יהיה רווח לפני מס (לפי מאזן בוחן עדכני) מעל ל – 100,000$.
2. יתרת מזומנים בחן החברה – מעל ל – 100,000$
הסכום שישוחרר – לפחות 25% מהסכום שיהיה בקופת החברה באותו מועד.
בהמשך ההסכם נרשם כי לחברה זכות להודיע למר אסולין עד למועד שנקבע שם שברצונה לגייס ממנו תוך שנתיים באותם תנאים סכום זהה כנגד 4% נוספים, והוא מתחייב להעמיד את הביטחונות הנדרשים לכך (ההסכם צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של אסולין)
18. מר מימון שכאמור שידך בין מר אסולין לבין החברה, נתן למר אסולין הבטחה שאם תהיה בעיה הוא יכנס איתו חצי חצי בערבות שלו.
19. ביום 27.05.07 פנה מר כהן לבנק במכתב נושא כותרת: "בטחונות מר שמואל אסולין לחן 16140002", במסגרתו שאל מר כהן, אשר חתם את המכתב במילים "בכבוד רב, רוני כהן, מייסד חב' תמר פיתוח טכנולוגיות בע"מ", מי אחראי לתשלום החוב כחייב ראשון, אם יצטבר לחברה חוב של עד 120,000$ והחברה נקלעה לקשיים כספיים ואין לה נכסים למימוש סגירת החוב (מוצג ת/3).
20. על מכתב זה השיב הבנק לחברה ביום 30.05.07, כאשר בתשובה נרשם כי הפניה אינה ברורה וכי החברה אחראית לפירעון כל החובות וההתחייבויות בחשבון. כן נרשם כי לצורך פירעון החובות, באפשרות הבנק לפנות הן לבנק והן לערבים לחוב (מוצג ת/4).
מר כהן טען בעדותו כי לא קיבל לידיו מכתב תשובה זה.
21. ביום 10.06.07 פנה מר אסולין לבנק וביקש מהבנק, בהמשך לטיפולו בעניין בטחונות ואשראי לחברה, לקבל אישור בנוסח שנכתב על ידו שם: "הרינו לאשר כי מר שמואל אסולין העמיד בטחונות אישיים שלו לטובת החברה, כך שעל בסיס בטחונות אלו רשאית החברה למשוך אשראי בסך של 120,000$ ארה"ב" (ראה נספח ב1 לבקשת הרשות להגן).
22. ביום 21.06.07 הוציא הבנק אישור בו נרשם כי מר אסולין חתם על כתב ערבות לפיו הינו ערב לטובת הבנק בגבול הסך של 500,000 ₪, להבטחת החובות וההתחייבויות של החברה לבנק. כן צוין באישור אודות יצירתו של שיעבוד על פיקדון כספי, המנוהל על שם מר אסולין בבנק (ראה נספח י"א לתצהיר אסולין).
23. שנה לאחר חתימת ההסכם בין מר אסולין לבין החברה, בשל הזדקקות החברה לאשראי נוסף, ובשל מחלוקות שהתגלעו בין מר אסולין לבין החברה, התקיים בין החברה לבין מר אסולין הליך בוררות, במסגרת בית הדין הרבני, שבסופו נחתם ביניהם ביום 01.05.08, הסכם כדלקמן:
"1. המשקיע מתחייב לחתום על כתב ערבות אישית לפיו הינו ערב אישית לטובת הבנק בסך של 1.25 מלש"ח (מליון מאתיים וחמישים אלף ₪), וזאת להבטחת החובות וההתחייבויות של החברה לבנק.
2. המשקיע מתחייב לדאוג שהבנק יעמיד לחברה מסגרת אובליגו עד לסכום זה.
3. לצורך כך ישעבד המשקיע בטחונות אישיים שלו להנחת דעת הבנק.
4. המשקיע מתחייב לדאוג להסכמת הבנק להקטנת הערבות של ארבעת בעלי המניות הח"מ עד למכסימום של 20,000 ₪ בלבד, כל אחד, וזאת כנגד מסגרת האובליגו הנ"ל (1.25 מלש"ח בסה"כ). (ארבעת בעלי המניות הינם מר רוני כהן, מר מוטי סנטו, מר גבי מימון, מר נתן ג'יבלי – הח"מ).
5. בתמורה זכאי המשקיע להקצאת 4% ממניות החברה ולזכויות הנובעות מהן עם מילוי התחייבותו עפ"י הסכם זה (בנוסף ל – 4% שבהסכם הקודם).
6. הצדדים מאשרים כי המשקיע קיים את חלקו בהסכם זה עובר למועד חתימתו לרבות שחרור הערבויות ע"י הבנק למשקיע.
7. שאר התנאים יהיו כפי שנקבע בין הצדדים בהסכם הקודם להקצאת 4% מיום 11.02.07 (ראה נספח ד' לבקשת הרשות להגן של מר אסולין).
24. מכתב בכתב יד מר סנטו בו נרשם הדין ודברים בין החברה לבין מר אסולין, טרם חתימת ההסכם, צורף כנספח י"ג לתצהירו של מר אסולין.
25. עוד טרם החתימה על ההסכם הנ"ל, ביום 03.04.08, שעבד מר אסולין לבנק פיקדון שקלי מוגבל לסך של 500,000 ₪ בחשבון מספר 25331/86 בסניף הבנק. מר אסולין חתם על אגרת חוב מובטחת/שטר משכון.
26. יום טרם החתימה על ההסכם הנ"ל, ביום 30.04.08, הוציא הבנק אישור לפיו מר אסולין חתם על כתב ערבות לפיו הינו ערב לטובת הבנק בגבול הסך של 1,250,00 להבטחת החובות וההתחייבויות של החברה לבנק. גם במסגרת אישור זה צוינה יצירתו של שיעבוד על פיקדון כספי המנהל על שם מר אסולין (ראה נספח ג' לבקשת הרשות להגן של אסולין).
27. לאחר חתימת ערבותו של אסולין, בוטלה אכן ערבות המייסדים ובמקומה נחתמו על ידי הערבים המקוריים ערבויות מוגבלות בסכום של 20,000 ₪.
בהמשך חתמו 4 המייסדים, על כתב ערבות מתמדת לשיפוי מוגבל בגבולות הסך של 20,000 ₪ לחובות החברה (ראה למשל נספח 4 לכתב התביעה, וכן ת/9).
28. כל אותה תקופה, בתקופה שבה נוהל הסניף על ידי מר נבון, התנהל החשבון כשורה ללא בעיות (פרו' עמ' 35 שורה 25, עמ' 37 שורות 8 – 9).
29. בחודש 03/09 (אולי 04/09), החליפה גב' חנה אדרי את מר נבון בתפקיד מנהלת הסניף.
מר דוד דן מונה באותה תקופה כמנהל מרחב חדש.
30. בקיץ 2009 זומנו נציגי החברה לפגישה במשרד מנהל המרחב החדש מר דוד דן, בנוכחות מנהלת הסניף החדשה, גב' חנה אדרי. באותה פגישה מסר הבנק לחברה כי הבנק אינו מממן עסקאות היי – טק וסניף הבנק אינו בנוי לכך ונמסר כי הבנק אינו מעוניין בהמשך פעילות חשבון החברה בבנק, ולפיכך יש להסדיר את האשראי כך שיחוסל תוך זמן סביר (ראו טענות הנתבעים בעניין זה וראו גם סעיף 24 לסיכומי הבנק).
31. מאז התנהלו בין הבנק לבין נציגי החברה פגישות רבות ושיחות רבות, כפי שהעידו כל הצדדים בתיק.
32. בשנת 2010 פתח מר כהן בבנק המזרחי בבאר שבע חשבון מספר 314438 על שמו הפרטי. חשבון זה נכלל בספרי חברת תמר ובמאזניה כחשבון שלה לכל דבר (ראה סעיף ב' לחוות דעת מומחה מר אסולין).
33. ביום 18.11.10, למעלה משנה מאז אותה פגישה בקיץ 2009, שלח הבנק מכתב לחברה ובו הודיע שכל יתרת האשראי בחשבון העו"ש, שעמדה נכון לאותו מועד על 1.15 מיליון, הינה ביתרת חובה בעו"ש, ללא כל מסגרת אשראי. עותק מהמכתב נשלח גם למר אסולין. וראו נוסח המכתב: "בהמשך למספר פניות אליך בע"פ בקשר לפריסת התחייבויות חברת תמר אצלנו לחמש שנים ולסירובך, אנו פונים אליך כעת בכתב.
לפני 14 יום הבנק הגיע להחלטה עסקית לאחר דיון בתיק האשראי של החברה, לפרוס התחייבויות החברה בסניף בסך של כ 1.15 מליון ₪ בהלוואה ל – 5 שנים עם תשלום קרן וריבית חודשית במגמה להקטין את התחייבויות החברה לבנק בהדרגה.
חרף סירובך ולאחר דין ודברים מולך בע"פ, האשראי הוארך על ידינו מספר פעמים בתאום איתכם עד היום לפיכך הנכם נידרשים להגיע לחתום על מסמכי ההלוואה ל – 5 שנים בהקדם . לידיעתך, כל יתרת החוב כרגע ללא מסגרת בעו"ש החברה. אנא התייחסותכם בהקדם" (ראה נספח ה' לתצהיר מר אסולין).
34. גם לאחר משלוח אותו מכתב התקיימו פגישות בין נציגי החברה לבין נציגי הבנק בנוגע לחוב.
35. ביום 22.11.10 שלח הבנק אל מר אסולין מכתב שכותרתו "הודעה לערב יחיד בערבות קרדיט".
36. ביום 25.11.10 שלח מר כהן מכתב לבנק שכותרתו : "בקשת ארכת זמן לפירעון חוב", בו התבקשה ארכה לכינוס הנהלת החברה וקבלת החלטה בדבר פירעון החוב לבנק (ת/5).
37. ביום 28.12.10 התקיימה פגישה בין מר אסולין לבין מנהל המרחב.
ביום 28.12.10 שלח מר אסולין מכתב לגב' אדרי מנהלת הסניף, בה נרשם כי בהמשך לשיחה מהיום ולפגישה של מר אסולין עם מנהל המרחב, מר דוד דן ובהתאם לסיכום מאותה ישיבה, מתבקש הסניף להעמיד לחברה אשראי על סך של 1 מליון ₪, עד ליום 23.01.11. נכתב במכתב כי בקשה זו באה ממנו כמי שערב להתחייבויות החברה ולאור העובדה שמר רוני כהן, מורשה החתימה, מסרב לחתום על בקשה זו, כפי שנמסר על ידי הבנק (ת/10)
38. ביום 31.01.11 התקיימה פגישה בין נציגי החברה לבין הבנק.
ביום 08.02.11 שלח מר כהן מכתב לבנק, בהמשך לפגישה מיום 31.01.11 שם נרשם כי הוא מעלה על הכתב את הבקשות שהעלתה החברה בפגישה, כאשר נרשם כי החברה מבקשת שהבנק יעמיד לטובתה הלוואה על סך של 1 מיליון ₪. כאשר בשנה הראשונה החברה תשלם את הריבית בלבד (ת/12).
39. ביום 14.03.11 פתח מר כהן חשבון נוסף בבנק מזרחי סניף באר שבע שמספרו 347557, על שמו (ראה סעיף ג' לחוות דעת מומחה מר אסולין).
40. ביום 01.01.12 מונה מר אליקו אמזלג למנהל המחלקה העסקית בסניף, ושימש בתפקיד זה עד ליום 22.01.14 (ראה תדפיס הרישום בבנק שהגיש ב"כ הבנק בנוגע למועדי עבודתו של מר אמזלג). בתפקידו זה עבד מר אמזלג תחתיה של גב' אדרי והיה אחראי על החשבונות העסקיים בסניף (להלן: "מר אמזלג").
41. ביום 21.05.12 התקיימה פגישה בין החברה לבין הבנק, בה השתתפו – מצד החברה - מר כהן, מר אסולין, מר מימון, ומצד הבנק – גב' אדרי, מר אמזלג, גב' מקונן וגב' ליפשיץ, מהנהלת מרחב הדרום.
42. ביום 11.06.12 שלח מר אסולין מכתב לבנק, למר אמזלג, לגבי בקשת החברה לפריסת החוב בהלוואה לחמש שנים, כאשר שאל במכתב מה הריבית בגין הלוואה כזו. במכתב נרשם כי ההלוואה דרושה על מנת להקטין את האובליגו ל – 900,000 ₪, להקטין ערבותו של מר אסולין לסך של 900,000 ₪, ולהקטנת בטחונות וביקש שהבנק ישקול לזכות את החברה בגין חלק מהריבית בה חויב החשבון. כן נרשם כי סוכם שהחברה תפרע את כל היתרות שמעל ל – 900,000 ₪. כן התבקש הבנק לתת מכתב שהוא מתחייב שלא לחלט/לעקל סכומים שיופקדו בחשבון, כל זמן שהחברה עומדת בהתחייבויותיה כלפי הבנק (ראה נספח 4 לתצהיר הבנק). בפתח המכתב נרשם שהמכתב הינו בהמשך לשיחת השניים מאתמול.
43. ביום 08.07.12 העביר מר מימון 83,362 ₪ לחשבון החברה, ומר אסולין העביר לחשבון החברה סך 76,952 ₪ (ראה דף חשבון 02/12, חלק מנספח 13 לתצהיר מר אסולין). כן גויסו כספים מבעלי מניות נוספים, באופן שהחוב הוקטן לסך של 900,000 ש"ח (ראה גם פרו' עמ' 118 למטה).
44. ביום 10.07.12 שלח הבנק מכתב לחברה ובו נרשם כי אם החברה תפרע כסדרה הלוואה בסך של 900,000 ₪ אשר תועמד בחשבון, ולא יתקיימו תנאים המקנים לבנק זכות לדרוש פירעון מיידי של החוב, הבנק לא יעכב ולא יקזז כספים אשר יופקדו בחשבון ביתרת זכות, ויאפשרו לחברה למשוך כספים לפי שיקול דעתה ובלבד שלא תהא מניעה למשיכת הכספים על פי כל דין (נספח י"ז לתצהיר מר אסולין).
45. ביום 22.07.12 הועמד החוב לפריסה על סך של 900,000 ₪.
ההלוואה חולקה על ידי הבנק לשתי הלוואות. האחת ע"ס 100,000 ₪ לתשלום עד ליום 15.07.14, והשנייה ע"ס 800,000 ₪ לתשלום עד ליום 15.07.18. על פי לוח הסילוקין של ההלוואה, במשך שנה תשולם ריבית בלבד ולאחר מכן תיפרע הקרן במשך 4 שנים (ראה סעיף ה' לחוות דעת מומחה מר אסולין).
הבקשה להלוואה נחתמה על ידי החברה על ידי מר כהן, כפי שהודה במהלך חקירתו הנגדית בדיון בבקשת הרשות להגן (פרו' עמ' 8 שורות 20 – 21). (מסמכי ההלוואה צורפו כמוצגים ת/1 ו- ת/2), (להלן: "הלוואת פריסת החוב").
46. תקופה מסוימת שולמה ההלוואה כסדרה ואז החלו פיגורים בתשלום ההלוואה.
47. ביום 20.03.13 התקיימה פגישה בבנק בהשתתפות מר מימון ומר אסולין, במסגרתה נדון נושא הפיגורים בפירעון ההלוואה.
48. ביום 21.03.13 העביר מר מימון סך של 18,200 ₪ לחשבון החברה (ראה טופס ההעברה ת/10), (פרו' עמ' 17 למעלה). (ראה פרו' עמ' 120 שורות 1 – 12).
49. ביום 25.03.13 חתם מר כהן על טופס "נספח לבקשה לקבלת אשראי (חשבון לחיוב בבנק אחר)" במסגרתו הורה לבנק המזרחי לחייב את חשבונו בפירעון ההלוואה (ת/15).
50. מאז אותו מועד התנהל החשבון כסדרו. גם כאשר נוצרו יתרות חובה בסכומים נמוכים, הן סולקו תוך זמן קצר. עד לסוף חודש ספטמבר היה החשבון ביתרת זכות (ראה סעיף 46 לסיכומי הבנק).
51. בחודש 06/13 פתחה החברה חשבון בבנק המזרחי שמספרו 417539. חשבון זה רשום על שם מנהל החברה מר כהן. החשבון נכלל בספרי החברה ובדוחות הכספיים שלה (החשבון נסגר ביום 16.02.16) (ראה סעיף ח' לחוות דעת מומחה מר אסולין).
52. ביום 08.10.13 שלח מר כהן למר אמזלג פקס שכותרתו: "פריסת תשלומי החזר חוב", ובו נרשם: "אליקו שלום, למרות רצוננו הכנה לעמוד בלוח החזר תשלומי חובנו לבנק נראה לי שלא נוכל לעמוד ברמת החזרים נוכחית וכבר החודש אנחנו נכנס למצוקה בתזרים המזומנים של החברה. נבקש לשבת איתך שנית כדי לבנות לוח החזרים חדש בהקדם האפשרי" (ת/6 וכן מוצג 2 לתצהיר עדות ראשית של הבנק).
לא הוצגה תשובה כתובה של הבנק בעניין זה, ולא נשמעה עדות לפיה בעקבות מכתב זה הצדדים נפגשו ודנו על לוח החזרים חדש.
53. ההחזר החודשי באותה תקופה עמד על סך של כ – 13,000 ₪.
54. לאחר שכוסה האשראי מעל ל – 900,000 ₪, והחברה חתמה על הלוואות לתשלום החוב הנ"ל, הסכים הבנק לצמצם את ערבות מר אסולין לסך של 1 מיליון ₪.
כמו כן מר מימון, בהתאם להסכמות שלו עם מר אסולין, הסכים לקחת על עצמו מחצית מהערבות הנ"ל.
כפי שפורט בסעיף 18 לעיל, דובר על הסכמות שהושגו ביניהם בתחילת הדרך. וראו עדות מר אסולין בעניין זה: "ש. למה חתמת על הערבות של ה – 500,000 ₪. ת. ציינתי שהיו לי הסכמות מוגדרות עם מר אסולין לגבי סכום הערבות שחתמתי עליו. ש. תסביר את תוכן ההסכמות האלה? ת. אני המלצתי לאסולין בזמנו להכנס בהשקעה בחברה הנתבעת. הסכמתי לשאת 50 בסיכון שלו" "(פרו' עמ' 16 שורות 11- 15, פרו' עמ' 92 שורות 20 – 21). ובהמשך: "..אני נתתי לו הגנה לגבי הפסד.." (פרו' עמ' 98 שורה 24, וראה גם עדות אסולין בפרו' עמ' 19 שור' 26 – 27).
55. ביום 16.10.13 חתם מר מימון על כתב ערבות מתמדת ושיפוי מוגבל, בגבולות הסך של 500,000 ₪, לחובות החברה (נספח א' לתצהיר מימון). החתימה בוצעה מול מר אמזלג.
במעמד זה חתם מר מימון על דף ראשון בלבד בטופס "מידע נוסף לערב" (מתוך שני דפים).
56. בהתאמה, הוקטנה ערבותו של מר אסולין.
ביום 19.12.13 חתם מר אסולין על כתב ערבות מתמדת לשיפוי מוגבל בגבולות הסך של 500,000 ₪, לחובות החברה (ערבות זו החליפה את הערבות הקודמת מיום 03.04.08, וראה הודעת הבנק למר אסולין כי ערבות זו מבוטלת, נספח ז' לבקשת הרשות להגן של אסולין).
באותו מועד חתם מר אסולין על טופס "מידע נוסף לערב" בטופס זה סימן הבנק איקס במקום בו נרשם: "נכון לתאריך מכתב זה קיימים חובות של החייבים לבנק" כמו כן סומן איקס במקום בו נרשם: "החייבים אינם עומדים בפירעון חובותיהם לבנק". (ראה נספח 5 לכתב התביעה).
57. בחודש 10/13 בוצעה העברה אחרונה עבור ההלוואה, בתאריך 01.10.20, ולאחר מכן הופסקו תשלומי ההלוואה. סכומי ההלוואה הועברו לפיכך על ידי הבנק לפיגור.
כלומר סה"כ החברה שילמה את ההלוואה במשך שנה ושלושה חודשים, היינו 15 חודשים (פרו' עמ' 69 למעלה).
58. ביום 15.12.13 של מר רוני כהן למנהל המרחב בבנק מכתב, שבכותרתו נרשם: "בקשת פגישה". במכתב מציין מר כהן כי קיבל טלפון ממנהלת הסניף גב' אדרי שאם החברה לא תפרע את החובה היא תעביר את הטיפול בחשבון למחלקה המשפטית בבנק. מר כהן ביקש להיפגש עם מנהל המרחב, על מנת להוכיח לבנק שמקומה של החברה במחלקה עסקית ראשונה במעלה עם חברות ישראליות אחרות. החברה הצליחה לפתח מוצר שהינו מוצלח מאוד עם פוטנציאל שוק של 4 מיליארד דולר ב- 10 שנים הקרובות. מר כהן ביקש לקיים פגישה לנסות להגיע להבנה עם הבנק (ת/16).
59. ביום 22.12.13 חתם מר מימון על הדף השני טופס "מידע נוסף לערב" (ראה נספחים 2 – 3 לתצהירו של מר מימון). בטופס זה סימן הבנק איקס במקום בו נרשם: "נכון לתאריך מכתב זה קיימים חובות של החייבים לבנק". לא סומן איקס במקום בו נרשם: "החייבים אינם עומדים בפירעון חובותיהם לבנק".
60. מאחר והחברה לא שילמה את ההלוואה עבר חשבון החברה לוועדת רגישים מרחבית.
61. התקיימו פגישות של החברה עם נציגים של הדרג הממונה על הסניף.
62. ביום 26.12.13 שלח מר אסולין מכתב למר מימון, בו העלה על הכתב ההסכמות לשיטתו שהושגו עם החברה, מר אסולין העיד כי צייד את מר מימון במידע על מנת שמר מימון ישפיע על מר כהן להמשיך ולשלם את ההלוואה (ראה נספח ט"ז לתצהיר מר אסולין, ראה פרו' 121 למטה, 122 למעלה).
63. בשנת 2014 נוהל מו"מ להוצאת מר אסולין מהחברה ולסיום הסכסוך בין החברה לבין מר אסולין. הוכנה אף טיוטת הסכם אולם לא הושגו הבנות, וההסכם בסופו של דבר לא נחתם (ראה סעיף 35 לתצהירו של מר אסולין וראה טיוטת הסכם, נספח 3 לתצהירי הבנק). מר אבי וידל אחד המשקיעים הוא שניסה לגשר בין הצדדים (פרו' עמ' 14 שור' 13 – 14).
64. ביום 08.06.14 שלח הבנק מכתבים בדואר רשום - לחברה, למר מימון, למר אסולין ולמר ג'יבלי, אודות יתרת החוב בחשבון. כן ציין כי למרות פניות של הבנק לא סולק החוב הנ"ל וכי ההלוואות בחשבון אינן נפרעות כסדרן וכי לפיכך קמה הזכות להעמידן לפירעון מיידי ולדרוש את תשלומן לאלתר. הנתבעים נדרשו לסלק את מלוא החוב לבנק אחרת ינקטו נגדם הליכים משפטיים (המכתבים צורפו כנספח 7 לכתב התביעה).
65. ביום 17.07.14 הוגשה התביעה דנן, ובה נתבע סכום הלוואת הפריסה והפיגורים בגינן שלא נפרעו עד להגשת התביעה. לפי סעיף 3 לכתב התביעה המגובה בתצלום דף חשבון ומצב לקוח בהלוואות, סך חובה של החברה בחשבון ביום הגשת התביעה הינו בסך 938,444 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: 2,340 ₪ בחשבון השוטף; סך 811,867 ₪ בגין יתרת ההלוואה בחשבון; יתרת אשראי בפיגור בסך 124,236 ₪, בגין אי תשלום מלוא החיובים בגין ההלוואות. ראו בעניין זה עדות מר אמזלג לפיה: "..יתרת אשראי בפיגור כוללת את יתרת ההלוואות שלא נפרעו. שמועד פרעונן הגיעה והן לא שולמו.." (פרו' עמ' 54 שורות 4 – 5).
66. בסעיף 14 לכתב התביעה נרשם כי בכוונת הבנק לפעול לממש את הפיקדון השקלי ששעבד מר אסולין, וכי תמורת המימוש תשמש להקטנת יתרת חובה של החברה בחשבון, ובמקרה כאמור יפחית הבנק את הסכום הנתבע מאת החברה ומאת הנתבע 3, בגובה סכום תמורת הפיקדון שימומש.
ביום 21.07.14, חילט אכן הבנק פיקדון של מר אסולין על סך 300,000 ₪.
67. ביום 17.09.14 הוגשה הודעה על הסדר בין הבנק לבין מר ג'יבלי, לפיו ישלם מר ג'יבלי לבנק סך של 20,000 ₪ ב- 4 תשלומים, וכי תשלום הסך הנ"ל יהווה סילוק סופי ומוחלט של חובו לבנק. ביום 17.09.14 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הנ"ל, ומר ג'יבלי נמחק מהתביעה.
68. בעניין הכספים ששולמו לבנק/שחילט הבנק לאחר הגשת התביעה - ראו סעיף 5 לתצהירו של מר אמזלג, אליו צורף דף חשבון נכון למועד החתימה על התצהיר, חודש 0/17, לפיו הבנק הפחית מהחוב הסך של 300,000 ₪ שחילט ממר אסולין, וכן את הסך של 20,000 ₪ ששולמו על ידי הערב, מר ג'יבלי, ולפיה יתרת החוב בעקבות הפחתות אלו הינה בסך של 526,933 ₪.
69. בחודש 09/14 פתח החברה חשבון נוסף בבנק המזרחי סניף באר שבע, על שם החברה, שמספרו 445087 והוא מתנהל עד היום (ראה סעיף ט' לחוות דעת מומחה מר אסולין וכן סעיף 6 לתצהיר מר איתן סלע).