טענות הצדדים
טענות הבנק
70. המקור למכלול טענות ההגנה של הנתבעים כנגד הבנק מקורן, יותר מכל דבר אחר, בסכסוך בין שותפים לעסקים, כאשר כל אחד מהנתבעים מבקש "לנטוש את הספינה הטובעת" ולהטיל את האחריות על משנהו. הבנק נקלע בעל כורחו לסכסוך זה. כל אחד מהנתבעים סותר טענותיו של נתבע אחר.
71. המסמכים הקיימים בתיק, מעידים כי האשראי ניתן לחברה וכי מר אסולין ערב להבטחת חובותיה של החברה כלפי הבנק. המסמכים סותרים את טענת מר כהן כאילו מדובר ב - "הסכמה משולשת" לפיה החובות הינם חובות של מר אסולין בלבד ולא של החברה. המדובר בטענה להסכם בעל פה המשנה את זהות הלקוח והנוגדות את הסכם ניהול החשבון. הסכם בעל פה כזה המשנה תנאי בסיסי ביותר בהסכם בין הבנק לחברה – תנאי זהות הלקוח, לא יכול להיעשות בעל פה. העובדה כי החוב הוא החוב של החברה עולה ממסמכים רבים הקיימים בתיק.
72. הוכח כי מר רוני כהן טיפל בהסדרת החוב לבנק, והדבר מעיד על כך שבזמן אמת ראתה החברה את החוב כחוב השייך לה. כמו כן ההסכמים המאוחרים שערכה החברה עם הבנק, מעידים כאלף עדים כי החברה ראתה עצמה חבה בתשלום הסכומים לבנק.
73. אין לקבל את הטענה שמסגרת האשראי בוטלה "באופן פתאומי". הוכח כי בין המועדים שהבנק שלח לחברה התראות, לבין ביטול המסגרת בפועל, חלפו חודשים ארוכים. במהלך חודשים אלו, נערכו פגישות ושיחות בין הצדדים. הבנק נתן לחברה זמן רב להתארגנות על מנת למצוא מקור אשראי חלופי, כאשר במשך כל תקופת ה"מעבר" שארכה כשנה, לא הוחזרו שיקים ולא צומצמה מסגרת האשראי. בפועל - גם לאחר תקופת הביניים, המשיך הבנק למחזר את האשראי עוד כשנתיים, כאשר בשנת 2012, לאחר כ- 3 שנים של מגעים, הסכים הבנק לפירעון החוב בפריסה של 5 שנים.
74. לא הופעל לחץ כנטען באמצעות אי כיבוד שיקים. שיקים ספציפיים שהוחזרו, הוחזרו מסיבות ענייניות.
75. הבנק רשאי לשנות את מדיניות האשראי והיקפה, ובלבד שנתן ללקוח התראה סבירה מראש על מנת לאפשר לו להתארגן. בנק אינו חייב להעמיד ללקוח אשראי בכלל, ולא אשראי ששיעורו עומד ביחס כלשהו לשווי הביטחונות שמעמיד הלקוח. שיקוליו של הבנק במתן אשראי אינם מקימים ללקוח עילת הגנה נגד הבנק.
76. אין חולק כי בין הצדדים נערכו הסכמים מאוחרים, לרבות ביחס לאופן פירעון האשראי על ידי החברה וכן ביחס לצמצום הערבויות של מר אסולין ומימון לטובת הבנק. בעצם גיבוש ההסכמים הללו וחתימתם, מושתקים החברה והערבים מלטעון כל טענה כנגד החוב ואופן פירעונו.
77. לא הייתה כל חובה על הבנק לזמן את גב' אדרי לעדות. לא נטען על ידי הנתבעים להפרה של סיכום ספציפי מולה או הבטחה שלה. הנתבעים טוענים כי גב' אדרי הפרה סיכומים שהיו עם נבון, אולם כשלו להוכיח קיומם של סיכומים אלו.
78. הבנק מוכן להסכים שגב' אדרי דרשה אולי אף בנחרצות את פירעון האשראי אולם בכך אין די. זכותו של בנק להפעיל לחץ לגבות אשראי שנתן ללקוח כאשר הלחץ במקרה דנן היה לגיטימי.
79. אין לקבל את טענת הערבים לפיה על הבנק לפעול אל מול החברה לגביית החובות. אילו היה בידיעת הבנק כי יש לחברה מקור כספים ממנו ניתן להיפרע, היה הבנק פועל לגביית כספים אלו.
80. אין מקום לקבל את טענות מימון בדבר הפרת חובות גילוי כלפיו בעת חתימת כתב הערבות, שכן הלה ערב לחובות החברה עוד מראשית פתיחת החשבון בבנק, והיה מעורב בחברה ובפעילותיה השוטפת ונכח בפגישות שונות שהתקיימו בבנק. מר מימון הודה בחקירתו הנגדית כי מאז ומתמיד ידע שיש חובות לחברה. טענת מר מימון לפיה לא ידע על מכתב כהן לבנק, מכתב ת/6, מהוות הרחבת חזית אסורה. מר מימון חתם על הערבות בשל הסכמות בינו לבין אסולין. מר מימון הינו רו"ח ומשפטן והוא ההפך מ: "גברת כהן מחדרה".
81. מר מימון וכל שאר האנשים מולם עמד הבנק, הינם אנשי עסקים ממולחים, מר מימון ומר אסולין הינם רואי חשבון, כאשר מר מימון עבד בתפקיד ציבורי בכיר, ושניהם אנשים שלא ניתן להכתיב להם מה לעשות והם שולטים בפרטים.
82. יש לדחות את טענת אסולין לפיה הבנק אינו רשאי לדרוש את חוב האשראי מכיוון שהבנק מחזיק בערבויות מוגבלות בסך של מיליון ₪, אשר עולות על גובה החוב. אין לקבל את הטענה לפיה הבנק חייב לתת אשראי ללא הגבלת זמן כל עוד קיימים בטחונות. המדובר בטענה בעל פה נגד מסמך בכתב וכן בטענה כבושה.