שנית, לעיל הוסבר כי סעיף 13 לחוק החוזים הוא המקור הנורמטיבי שמכוחו ניתן להכריז על בטלות העברת הזכויות בדירה. בסיפא של הסעיף צוין כי "אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה". אף אם נכון הוא שיש להצהיר על בטלות העברת הזכויות בדירה – אין בכך כדי לפגוע בזכויותיהם של צדדים שלישיים בדירה אם מתקיימים לגביהם התנאים שקבע המחוקק.
צירוף הטעמים מביא, אפוא, למסקנה כי הסעד ההצהרתי בדבר בטלות העברת הזכויות – נותר על כנו, ואילו הסעד הנוסף שקבע בית המשפט המחוזי ושעניינו שינוי הרישום ביחס לדירה – בטל.
סיכום
18. לנוכח האמור הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור, פרט לשני עניינים: ראשית, תבוטל קביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש לשנות את מרשם המקרקעין של הדירה. שנית, בראל ישלם למשיבים 1-7 סך של 6,273,935 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, חלף הסכום של 7,576,183 ₪ שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. שיעור ההוצאות בגין ההליך קמא יופחת ל-350,000 ₪. יתר רכיבי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות קביעת עצם חבותו של בראל; הסעד ההצהרתי ביחס לזכויותיו בדירה; וחיוב בהפרשי הצמדה וריבית - יעמדו בעינם בכפוף להערותיי לעיל. המשיבים יישאו בהוצאות המערערים ושכר טרחת עו"ד בגין הליך זה בסך 50,000 ₪ להיום.
ש ו פ ט
--- סוף עמוד 21 ---
השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט א' שהם:
אני מסכים.
ש ו פ ט
אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.
ניתן ביום, א' כסלו תשע"ה (23.11.2014).
תוקן היום, כ"ה כסלו תשע"ה (17.12.2014).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט