אשר על כן, אני מצטרף לעמדתו של חברי, השופט ד' מינץ.
ש ו פ ט
השופטת ע' ברון:
סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע לאמור:
נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.
מר יצחק יפה נקלע להליכי פשיטת רגל (להלן: החייב). על נכס מקרקעין של החייב רשומה הערת אזהרה לזכות המשיב 1 (להלן: המשיב) בדבר התחייבות החייב להימנע מביצוע עסקה במקרקעין – הערת אזהרה "שלילית" ככינויה בפסיקה ובספרות המשפטית. ההערה נועדה להבטחת החזר אשראי שהמשיב העמיד מעת לעת לרשותו של החייב על פי הסכם מסגרת שביניהם; קרי, למנוע כל דיספוזיציה במקרקעין עד אשר ייפרע חובו של החייב כלפי המשיב.
כפי שציין השופט ד' מינץ, "על פי פשוטו של מקרא" סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין הקובע מה הן תוצאותיה של הערת אזהרה, אינו מבחין בין הערת אזהרה "שלילית" ובין הערת אזהרה "חיובית". בהתאם להוראה זו כלשונה, הערה שנרשמה לזכותו של המשיב על מקרקעי החייב, מזכה את המשיב במעמד של נושה מובטח על פני נושים אחרים של החייב שהוכרז פושט רגל. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הרציונל שמאחורי רישומה של הערת אזהרה – שהיא בבחינת נורה אדומה מהבהבת המתריעה בפני כל, על אודות קיומו של "מטען" שהמקרקעין נושאים לזכות בעל ההערה. הערת האזהרה "מייחדת" את המקרקעין להבטחת זכויותיו של בעל ההערה; ומשמע שבמצב של חדלות פירעון מוקנית לבעל ההערה, למשיב בענייננו, עדיפות במקרקעין על פני נושים אחרים של החייב – גם על פני המערער המשמש כנאמן לנכסיו. ויודגש כי העובדה שהערת האזהרה בנוסחה אינה מסגירה את פרטי ההתחייבות שבבסיסה, אין בה כדי להפחית ממעמדה.
אני מצרפת אפוא את הסכמתי לפסק דינו של חברי השופט ד' מינץ, גם בנושא הריבית, וכן לדבריו של חברי השופט י' עמית.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' מינץ.
ניתן היום, י"ד בטבת התשפ"א (29.12.2020).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט