עו"ד בר זוהר: אז ניסיתם לשחרר את הפקק באמצעות עובדה של אוריס לרשום פטנט?
...
העד: זה בדיוק מה שקרה, אנחנו לא יכולנו, אוריס היה בונקר, לא היה מוכן לתת לנו את האינפורמציה הזאת אז מה קרה? אנחנו המשכנו לעבוד איתו בישראל וזה הסכמי הייצור מ-2017, המשכנו לעבוד איתו בישראל לטובת הייצור בישראל ובמקביל פיתחנו פורמולציה שלנו על בסיס ידע שלנו ואיתה נגשנו לרשם הרגולציה בחו"ל. לא הייתה לנו אלטרנטיבה."
(עמ' 164-165)
...
עו"ד בר זוהר: טוב ואז בעצם ניסיתם לשחרר את הפקק על ידי זה שאוריס ירשום את הפלטפורמה שלו כפטנט ואז הוא יהיה זכאי לקבל תמלוגים, הוא לא הסכים,
העד: כן. " (עמ' 166)
בעדותו אומר גד אפלבוים:
--- סוף עמוד 23 ---
"עו"ד בר זוהר: ביום 13.7.15 נפגשת עם ד"ר יניב ויש סיכום פגישה מוצג 33. עכשיו במסגרת המוצג אתה כתבת, "הבהרתי כי נרצה בעלות על ה-ip של הפיתוח שלו בכל התלוי ביחס לחומרים נשוא הפטנט שלנו. " בסעיף 3.4.
העד: נכון. (עמ' 197)
...
העד: אני הבהרתי לאיציק שהפורמליזציה שתיווצר היא שלנו, לא שאנחנו נרצה. מה שאנחנו רצינו מד"ר יניב היה את המידע על הטכנולוגיה שלו כדי שנוכל להגיש בקשה למכירת המוצר בארצות הברית. זה הרקע של כל השיחה הזו, (עמ' 199)
...
העד: לנו הייתה פורמולציה שענתה לצרכים שלנו, נדמה לי שזה היה cu20 לד"ר יניב הייתה טכנולוגיה שאפשרה, שבעזרתה הגענו לפורמליזציה הזו, לרגע לא היה ויכוח במישור הפיננסי בין ד"ר יניב לביננו שמגיע לו פיצוי על השימוש בטכנולוגיה שהביא אותנו לאן שהביא. אנחנו סברנו שדרך המלך הכי פשוט נקי וקל זה שד"ר יניב יגיש בקשה לפטנט במסגרת הפטנט אנחנו נוכל להגיע להסכם רויילטי ובא לציון גואל.
מסיבות שאני לא יודע אותן, אני יכול רק לשער אותן אבל ד"ר יניב לא רצה ללכת לכיוון של הפטנט, ניתן היה להבין משיחות שעשיתי איתו שיכול להיות שהיו שם עוד שותפים בקטע הזה של הטכנולוגיה או שהוא לא כל כך בטוח שאפשר לעשות את זה, לא משנה מה הוא לא רצה ללכת לכיוון של הפטנט. " (עמ' 200, 201)