דא עקא, שהצדדים לא הגיעו להסכמה ולא נחתם כל הסכם בין בלוגרין לאוריס המעניק לבלוגרין את הזכויות בפורמולה אותה פיתח ד"ר יצחק יניב ו/או את המידע על החומרים מהם מורכבת פורמולה זו ואופן ייצור הפורמולה.
נחתמו רק שני הסכמים:
ביום 18.1.2016 – "הסכם סודיות" :
"MUTUAL NON-DISCLOSRE AGREEMENT"
--- סוף עמוד 24 ---
בו נאמר בין השאר, לענייננו (בתרגום סימולטני לעברית):
"8. המידע החסוי וכל זכות, כותרת ועניין בהסכם זה, יישארו בכל עת קניינם הבלעדי של הצד המגלה (disclosing party), חברות האם, חברות הבת ו/או השלוחות המסונפות עליו (או כל צד שלישי המפקיד מידע חסוי משלו לצד המגלה).
הצד המקבל (Receiving party) לא יעשה שימוש או יתיר שימוש במידע, במישרין או בעקיפין, במידע החסוי למטרה כלשהי שאינה מטרת ההתקשרות, או ינצל את המידע החסוי לטובתו או לטובת גורם אחר, ללא הסכמתו מראש ובכתב של הצד המגלה. האמור להלן לא יתפרש כמקנה לצד המקבל זכות כלשהי, אחריות או רישיון במשתמע או בכל דרך אחרת על כל פטנט, זכויות יוצרים או זכות קניין רוחני אחרת, וכן לא יעניק לצד כלשהו זכויות כלשהן במידע החסוי של הצד המגלה, אלא כמפורט בהסכם זה. סעיף 8 יישאר בתוקף לזמן בלתי מוגבל לאחר סיומו, ביטולו או פקיעתו של ההסכם מכל סיבה שהיא.
...
11. ככל ולאחר חתימת הסכם זה, יגיעו הצדדים להסכמות על הסכם מסחרי אחר, יחולו על ההסכם החדש התנאים של הסכם זה, בשינויים המחויבים, אלא אם הוסכם אחרת בכתב בין הצדדים." (מוצג 27)
"הצד המגלה" – היא בלוגרין וגם אוריס.
"הצד המקבל" - היא בלוגרין וגם אוריס.
ללמדך שהחיובים והמגבלות ב"הסכם הסודיות" הם הדדיים בכל.
ביום 19.2.2016 נחתם הסכם FINDER AGREEMENT במסגרתו סייעה אוריס לבלוגרין למצוא משקיע אחר במקום לוכסמבורג (מוצגים 27(א)).
דא עקא, שעם חתימת שני הסכמים אלו, נעלמה בלוגרין לתקופת מה.
מספר ד"ר יצחק יניב:
"העד: בקיצור נפרדנו ב-2016 לשלום והלכנו, החבר'ה האלה הלכו לדרכם, לא שמעתי מהם שנה, לא כלום, דרך אגב כשנפרדנו אם
--- סוף עמוד 25 ---
הם טענו לכאורה שמה שאני עשיתי כאילו שייך להם וזה, לפחות אני מצפה שהיו שולחים לי איזה נייר אומר לי אדוני תשמע נפרדנו אומנם אבל אנחנו מצפים ממך שלא תעשה, תדע לך, תזהר הידע הוא שלנו או משהו, לא אמרו כלום.
...
העד: לא שמעתי מהם לא, ... כלום גורנישט." (עמ' 243, 244)