בכתב התשובה של התובעת/בלוגרין יש חזרה על הנאמר בכתב התביעה.
בכתב ההגנה טוענת לוכסמבורג שהתובעת/שקד/בלוגרין היא זו אשר פנתה אליה לסייע בידה בפיתוח פורמולציה בתחום הדברת אצות.
עתירתה הייתה, שלוכסמבורג תסייע בנדון וגם תממן את הדבר.
בין לוכסמבורג לבין שקד/בלוגרין לא נחתם הסכם כלשהו.
מוצג 2 למוצגי התביעה הוא מסמך מיום 22.3.2015 הנושא את הכותרת "שת"פ לוכסמבורג ושקד – ציאנובקטריה".
מסמך זה אינו חתום.
מוצג 3 למוצגי התביעה הוא מסמך מיום 18.6.2015 הנושא את הכותרת "מזכר הבנות".
מסמך זה אינו חתום.
--- סוף עמוד 10 ---
מסמכים אלו לא נחתמו היות ולוכסמבורג הייתה בשלב של בחינת בדיקה מקדמית של היתכנות המיזם והכדאיות הכלכלית לה.
ללוכסמבורג הייתה היכרות מוקדמת עם ד"ר יצחק יניב מאוריס ויכולותיו המקצועיות.
על מנת לבדוק את כדאיות הדבר, החליטה לוכסמבורג להתקשר עם אוריס/ד"ר יצחק יניב "לצורך ביצוע בחינה מקדמית בדבר האפשרות לביצוע פיתוח עתידי של מוצר ייעודי כזה"
מוצג 1 למוצגי התביעה הוא "הסכם כוונת שת"פ לבדיקת היתכנות" אשר נחתם ביום 30.4.2015 בין לוכסמבורג תעשיות בע"מ לבין אוריס חומרים מתקדמים בע"מ ו/או ד"ר יניב יצחק.
נאמר בו במפורש:
"בתוך 90 יום ממועד מסירת הדוגמא בת ה-100 ק"ג יסכמו הצדדים הסכם לשת"פ בנושא באופן ישיר או באמצעות שקד בע"מ. התחייבות הצדדים לשת"פ תפקע במידה ולא יגיעו הצדדים להסכם בפרק הזמן הנקוב.
מסמך זה יכנס לתוקף בתאריך חתימתו על ידי הצדדים כפי שמצויין במסמך. עם פקיעת מסמך זה לא תהיה לאיש מהצדדים טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כלפי הצדדים האחרים ובלבד שהתחייבות הצדדים לסודיות תעמוד בתוקפה ותקויים על ידם במלואה. " (ההדגשה שלי י.פ)
במהלך "בדיקת ההיתכנות" החליטה לוכסמבורג לפרוש מהמיזם.
"בתום הבדיקה, התברר לנתבעת 2 כי, על בסיס תוצאות הבדיקה, לא ניתן היה להמשיך בפיתוח וייצור מסחרי של המוצר. לאור האמור, הנתבעת 2 החליטה, באותה העת, שלא להמשיך בשיתוף פעולה עם התובעת וכתוצאה מכך, בין התובעת והנתבעת 2 לא נחתם כל הסכם שיתוף פעולה לפיתוח מוצר בתחום הדברת אצות" (סעיפים 14, 15 לכתב ההגנה).
במכתבו מיום 27.8.2015 כותב דדי לוכסמבורג לד"ר יצחק יניב
"איציק
בפגישתנו הודעתי לך שלא להמשיך עוד בעבודות פיתוח של SDCC עד הודעה חדשה.
את החשבונית של עבודות עד כה שלח אלינו.
דדי (דוד) לוכסמבורג
מנהל כללי \ לוכסמבורג תעשיות בע"מ " (מוצג 21 נתבעת)
--- סוף עמוד 11 ---
עד למועד פרישת לוכסמבורג מהמיזם – באוגוסט 2015 - לוכסמבורג מימנה את מלוא עלות הבדיקות שנעשו על ידי "אוריס".
היות ולתובעת/בלוגרין לא היה משאבים כספיים להחזיר ללוכסמבורג את השקעתה הכספית, חובה הכספי של התובעת/בלוגרין ללוכסמבורג הומר למניות בתובעת/בלוגרין ללוכסמבורג.
התובעת/בלוגרין – בסעיף 10 לכתב התביעה – מאשרת הסדר כספי זה.
אני דוחה את טענת התובעת/בלוגרין שההסכם מיום 30.4.2015 בין לוכסמבורג לבין אוריס הוא הסכם שנחתם לטובת צד שלישי (בלוגרין).
בעדותו הסביר ד"ר יצחק יניב שבתחילת הדרך הוא לא רצה כל קשר עם שקד/בלוגרין:
"העד: הוא פנה אלי דדי לוכסמבורג הוא מנכ"ל של חברת לוכסמבורג, הבעלים והוא הכיר כבר לפני כן מפעילויות משותפות ואמר לי בטלפון וכתב לי גם אי מייל שהוא פנתה אליו איזו חברת סטרט-אפ ויש להם רעיון להשתמש במוצר על בסיס כלור, כלור, אני מדגיש כלור, לשימוש להדברת אצות משהו כזה, והמוצר הזה יש להם רעיון שהוא יצוף וישתחרר לאט ...
...
העד: סיכמנו שהיה איזה פינג פונג ביני ובין דדי והוא הציע לי, אמר לי בוא נעשה איזה משהו יחד עם, הם קראו להם שקד אז, אמרתי לו תשמע אני מכיר אותך, לא מכיר אף אחד, אני רוצה לעשות הסכם אך ורק איתך, לא מעניין אותי, אני אעשה איתך הסכם ואחר כך נראה מה יהיה הלאה.
...
העד: וההסכם זה עשה את הכותרת בדיקת ייתכנות. בדיקת ייתכנות, סוכם שאני אייצר דוגמאות תמורת הדוגמאות דדי לוכסמבורג ישלם לי סכומים שנקבנו בהם. וגם דובר על הכמות, על ההיקף המשקלי של הדוגמאות.
(עמ' 210-212)
ש: אני אשאל עוד לפני שנחתם ההסכם עם לוכסמבורג אתה נפגשת עם מושיק? (ד"ר הראל י.פ.)
--- סוף עמוד 12 ---
...
ת: אה, כן, נפגשתי איתו, כן זאת אומרת בא דדי לוכסמבורג ואמר לי שמושיק מסר לו שיש לו רעיון להשתמש בכלור לטיפול באצות והוא רוצה לראות אם יש לי מה להציע להם, זה הכל.
ש: העבודה שעשית בשנת 2015,
ת: כן.
ש: הייתה עבור שקד?
ת: לא,
ש: הכנת דוגמאות,
ת: לא, סלח לי מאוד, סלח לי מאוד, בא דדי לוכסמבורג ואמר לי, סיכמתי איתו שאנחנו נחתום הסכם בדיקה, שיתוף פעולה לבדיקה, אוקי? עכשיו מה שקורה הוא רצה לשלב את שקד בדבר הזה בצורה כזאת או אחרת אמרתי לו תשמע אני לא רוצה אף צד ג' בעניין הזה, אני רוצה לחתום איתך הסכם איתך, אתה תסגור אחר כך עם מי שאתה רוצה, זהו, זה מה שהיה... (עמ' 293)
ד"ר יניב: במרץ 2015 דוד לוכסמבורג פנה אליי ויזם פגישה ביני לבין אדון משה, וכתב לי מה מטרת הפגישה וזה כפי שמופיע בנספח בתביעה, עוד לפני שנפגשנו, והיא שיש לו רעיון ושהם מחפשים לקחת חומר הדברה מסוים (כי יש הרבה חומרי הדברה והרבה גרביים) והם מחפשים איך לדאוג לזה שהחומר יצוף וישחרר את החומר הפעיל באופן איטי. היות ואני עוסק בנושאים האלה שנים רבות וכל התחום המקצועי שלי חופף לדברים האלה. כתוצאה מהפגישה הזאת נולד הסכם בדיקת היתכנות ביני לבין לוכסמבורג. לוכסמבורג שאלו אותי אם אני רוצה לשתף את חברת שקד, ואמרתי לו במפורש שלא. סוכם על בדיקת היתכנות שכללה סעיף של סודיות כאשר היה ברור לחלוטין שהטכנולוגיה היא שלי..." (עמ' 3 דיון 11.9.19)
על כן, ולא בכדי "הסכם כוונות – שת"פ לבדיקת התכנות" מיום 30.4.2015 הוא בין לוכסמבורג לבין אוריס בלבד, כאשר נאמר בו:
"צד א מעוניין לפתח ולמסחר טכנולוגיה העושה שימוש בSodium dichloroisoeyannrate (SDCC) ו/או חומרים אחרים המיועדים לטיפול במים.
--- סוף עמוד 13 ---
לאוריס ידע יחודי, יכולות פיתוח וייצור מוצר לפי הנדרש לצד א.
צד א פנה לאוריס על מנת שיסייע בפיתוח טכנולוגיה המאפשרת שחרור איטי של ה SDCC
תוך כדי ציפה על פני המים של ה- SDCC כל זאת על בסיס ידע ייחודי של אוריס".
צד א' היא לוכסמבורג המעוניינת בפיתוח, ולא שקד.
על כן ולא בכדי, סעיף ה"סודיות" הקיים בהסכם זה הוא בין "לוכסמבורג" ובין "אוריס" ולא עם שקד/בלוגרין:
"שונות:
......
סודיות: הצדדים ישמרו בסודיות על תוכן מסמך זה ו/או על כל מידע שיגיע אליהם בקשר לטכנולוגיה ו/או בקשר למו"מ עם גורמים שונים אחרים הקשורים למיזם."
כאמור, "הסכם שת"פ" בין לוכסמבורג ובין אוריס לא נחתם.
לוכסמבורג – ונימוקיה עמה – החליטה שהעסקה אינה כדאית לה, פרשה מהמיזם וממימון פיתוח המוצר ולא המשיכה את הקשר העסקי עם אוריס.
אומנם מאוחר יותר – בחודש יוני 2018 – התחדש הקשר בין לוכסמבורג ובין אוריס והתנהל ביניהם מו"מ למכירת הפורמולה של אוריס ללוכסמבורג, אולם מו"מ זה לא צלח, הצדדים לא הגיעו להסכמות על תנאי העסקה, לא נחתם כל הסכם ביניהם ואוריס לא העבירה ללוכסמבורג מידע כלשהו על הפורמולה ומרכיביה. על כך אדון בהמשך ביתר פירוט.
--- סוף עמוד 14 ---
3. הקשר העסקי בין בלוגרין ובין אוריס - שלב א:
לוכסמבורג פרשה מהמיזם.
במועד פרישתה מהמיזם לא פותח עדיין מוצר כלשהו העומד בדרישות.
הכדאיות העסקית של המיזם לא הייתה ברורה, אם בכלל.
זו הייתה הסיבה שלוכסמבורג פרשה מהמיזם.
עם פרישתה מהמיזם בא לקיצו גם ה"הסכם כוונות – שת"פ לבדיקת התכנות" מיום 30.4.2015, בין לוכסמבורג לבין אוריס.
לא נחתם "הסכם לשת"פ" בין שקד/בלוגרין לבין אוריס.
בעדותו - במענה לשאלותיו של עו"ד בר זוהר ב"כ בלוגרין - טען עו"ד אייל הראל מנכ"ל בלוגרין, שהזכויות אשר היו ללוכסמבורג על פי הסכם זה הועבר והומחו לבלוגרין כנגד העברת מניות ללוכסמבורג.
" העד: וסך כל החוב (של שקד ללוכסמבורג י.פ.), וסך כל החוב מומר למניות, סך הכל כ- 60,000 דולר מומר למניות לפי 2,500,000 דולר שווי חברה וכנגדם החברה מנפיקה ללוכסמבורג 2.4 אחוז מניות בחברה והיא ממשיכה להיות בעלת מניות בחברה.
עו"ד בר זוהר: אם אני מבין נכון 2.4 אחוז זה בדיוק ההמרה של 60,000 דולר לפי שווי של 2,500,000 דולר.
העד: נכון.
עו"ד בר זוהר: וזה כולל את כל התשלומים שלוכסמבורג שילמה לאוריס עבורכם?
העד: עד האחרון.
--- סוף עמוד 15 ---
עו"ד בר זוהר: והמשמעות המשפטית של העברה הזאתי זה למעשה המחאת כל הזכויות בגין התשלומים האלו אליכם.
העד: כל הזכויות שהתקיימו בהסכם, אני לא הייתי צריך,
עו"ד בר זוהר: כן, לא, לא, כל הזכויות שיש ללוכסמברג מול אוריס הן למעשה כבר שייכות לשקד כי אתה מממן את הכל ונותר להם,
העד: בוודאי,
עו"ד בר זוהר: מניות עבור זה.
העד: מ-day one בוודאי.
עו"ד בר זוהר: אני אומר מ-day one כי לוכסמבורג פעלה בשליחות,
העד: נכון.
עו"ד בר זוהר: אבל כאן מעבר לעובדה שלוכסמבורג פעלה בשליחותכם מול אוריס כאן יש גם המחאה שאת כל הכסף שהיא שילמה היא מקבלת מניות.
העד: נכון וגם כולל התמורה. נכון.
עו"ד בר זוהר: ולמעשה ההסכם, האם ההסכם בינכם עם לוכסמבורג היה שמאחר ואתם שילמתם ללוכסמבורג במניות למעשה אתם בעצם ההסכם הועבר אליכם?
העד: נכסים, נכון.
עו"ד בר זוהר: נכסים, אתם נכנסתם לנעלי לוכסמבורג להסכם מוצג 1.
העד: נכון. "
(עמ' 147, 148)
אני דוחה טיעון זה. לא כך הם פני הדברים.
ה"הסכם כוונות שת"פ לבדיקת התכנות" נחתם בין לוכסמבורג לבין אוריס.
שקד לא חתומה על הסכם זה ולא נוהל עמה כל מו"מ בטרם חתימת ההסכם.
המו"מ התנהל בין לוכסמבורג לבין אוריס (ראה מוצג Bלמוצגי הנתבעת).
לא קיים הסכם כלשהו בין לוכסמבורג לבין שקד המסדיר את מערכת היחסים ביניהם.
המסמך "שת"פ לוכסמבורג ושקד-ציאנובקטריה" מיום 23.3.2015 – מוצג 2 בלוגרין – אינו חתום.
"מזכר ההבנות" ביניהם מיום 18.6.2015 -מוצג 3 בלוגרין – לא נחתם
בהסכם מיום 30.4.2015 בין לוכסמבורג לבין אוריס אין המחאת זכות כלשהי לשקד.
--- סוף עמוד 16 ---
בשלב זה, אוריס לא הייתה מעוניינת במערכת עסקית כלשהי עם שקד ולא הייתה מעוניינת לחתום עמה על הסכם כלשהו.
כל הקשר שהיה לאוריס/ד"ר יצחק יניב עם שקד, היה במסגרת הקשר העסקי בין לוכסמבורג לאוריס.
לוכסמבורג הייתה נכונה ליתן מימון זמני למיזם מתוך תקווה שהוא יניב פירות ויהיה כדאי לה עסקית.
שקד אומנם ניסתה לשכנע את לוכסמבורג לחתום עמה על הסכם, אך ניסיונותיה כשלו. לוכסמבורג לא חתמה על המסמכים 2, 3 למוצגי בלוגרין
בעדותו טען עו"ד אייל הראל – שהיו סיכומים בע"פ בנדון וכי לעיתים "יש גם עסקים שנחתמים בלחיצת יד" (עמ' 155, 156).
לא כך הם פני הדברים במקרה הנדון.
עו"ד אייל הראל העיד על עצמו שהוא עו"ד העוסק בתחום המסחרי. הוא בוודאי יודע, שעסקאות מהסוג הנדון נעשות בהסכמים בכתב. הא-ראייה, ששקד ניסחה שני הסכמים בכתב – מוצגים 2,3 – ששניהם לא נחתמו.
אם די היה בהסכמים ובסיכומים בע"פ ואם היה בסיכומים אלו לחייב את שני הצדדים, מדוע היה צורך בעריכת מסמכים אלו??
אם האמור בהם היה מוסכם על לוכסמבורג וגם על שקד, מדוע לא נחתמו הסכמים אלו??
ביום 27.8.2015 החליטה לוכסמבורג לנצל את האופציה שניתנה לה לפרוש מהמיזם.
במכתבה מיום 27.8.2015 היא כותבת לד"ר יצחק יניב
"איציק
בפגישתנו הודעתי לך שלא להמשיך עוד בעבודות פיתוח של SDCC עד הודעה חדשה.
את החשבונית של עבודות עד כה שלח אלינו.
דדי (דוד) לוכסמבורג
מנהל כללי \ לוכסמבורג תעשיות בע"מ " (מוצג 21 נתבעת)
עם מתן הודעה זו, ה"הסכם כוונות לבדיקת התכנות" מיום 30.4.2015 בא אל קיצו.