38. התובע השתתף בפעילויות שונות שערכה הנתבעת כמו יתר עובדיה כגון: ספירת מלאי וסידור המחסן של הנתבעת.
התמורה ואופן תשלום השכר
--- סוף עמוד 8 ---
39. הנתבעת שילמה לחברת טיים טאייר דמי ניהול חודשיים בסכום של 23,000 ₪ עד לחודש 7/2013 ובסכום של 15,600 ₪ מחודש 8/2013 ואילך. כמו כן, שולמו שני סוגי עמלות (מוגדר בחשבוניות בונוס מכירות): עמלה קבועה בסכום של 2,500 ₪ עד לחודש 3/2016 ובסכום של 600 ₪ מחודש 4/2016 ועמלה משתנה עבור מכירות אחרות שביצע התובע.
40. בתמורה לתשלום הנפיקה חברת טיים טאייר חשבוניות מס לחברת דקה עד חודש 1/2016 ומחודש 2/2016 לנתבעת[26].
עבודות שביצע התובע במקביל
41. התובע לא ביצע עבודות אחרות במקביל לעבודתו בנתבעת. כמו כן, בהתאם להתחייבותו בהסכמים עליהם חתם, עבד באופן אישי ובלעדי עבור הנתבעת.
42. החשבוניות שהנפיקה חברת טיים טאייר לנתבעת הן בסדר רץ, פרט לחשבוניות ספורות[27]. עובדה המצביעה אף היא על כך שהתובע לא סיפק שירותים לאחרים בתקופה הרלוונטית.
43. כמו כן, מהדוחות הכספיים של חברת טיים טאייר עולה שלא העסיקה עובדים נוספים בכל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת[28].
מעמד התובע כלפי רשויות המס
44. חברת טיים טאייר הנפיקה לתובע תלושי שכר[29]. תלושי השכר היו בסכומים נמוכים מהתמורה ששילמה הנתבעת: עד חודש 6/2010 השכר היה בסך 6,000 ₪ ומחודש 7/2010 בסך 12,000 ₪.
45. בהתאם להסכם, התמורה עבור השירותים שסיפק התובע שולמה לחברת טיים טאייר כנגד חשבונית מס.
46. התובע דיווח לרשויות המס על הכנסות החברה שבבעלותו לאחר שניכה את כל הוצאותיו כגון: אחזקת רכב, הוצאות משרדיות, הוצאות טלפון ותקשורת, כיבודים ומתנות, ספרות מקצועית, פחת וציוד משרדי ועוד[30].
יצוין כי מהדוחות הכספיים עולה שחובותיה של חברת טיים טאייר בשנת 2017 היו גבוהים יותר מאשר בשנת 2009[31].
השתתפות באירועים ושי בחגים
47. התובע הוזמן לאירועים שערכה הנתבעת, לרבות ערבי לקוחות[32].
48. התובע יצא לטיולים שערכה הנתבעת ללקוחותיה ולעובדים בים המלח וברודוס[33].
--- סוף עמוד 9 ---
49. כמו כן, בשנת 2014 טס התובע לחו"ל כדי להשתתף בתערוכה בתחום צמיגי הרכב. חברת טיים טאייר נשאה בעלויות הטיסות והמלון ואילו הנתבעת נשאה ביתר הוצאותיו[34].
נסיבות סיום ההתקשרות
50. ביום 16.11.2017 הודיעה הנתבעת לתובע ולחברה שבבעלותו על סיום התקשרות. וכך כתבה הנתבעת[35]: