פסקי דין

(נת') 1096123/ א' נ' ב' - חלק 15

10 נובמבר 2019
הדפסה

ויש להבהיר, שכל האמור לעיל נכון רק אם המרידה העכשווית של האישה היא מרידה עצמאית שאינה תלויה במרידת הבעל, ואף אם הוא היה מוכן לחזור אליה היא לא הייתה מוכנה לקבלו, אבל במקום שהמרידה שלה היא רק תוצאה של מרידת הבעל, ואם היה עוזב מעלליו הרעים היא הייתה חוזרת ומקבלת אותו, לא בשם מורדת תיקרא ובוודאי אינה מפסידה תוספת כתובה. ודבר זה נלמד מהאמור לעיל, שכל מי שכופין אותו להוציא מחמת מעלליו הרעים, אף שהבקשה לגירושין מגיעה מצד האישה, אינה מפסידה תוספת כתובה כמש"כ הגריש"א בעצמו. ועי' בדברי הטור הידועים בסימן קי"ח שיש לבחון ממי יצאו הגירושין. ולפי האמור לעיל, כוונתו אינה אלא באופן שאין מרידה הדדית, שבמקרה של מרידה הדדית לעולם מפסדת הכתובה והמתנות.

(ומצאתי שבספר משפט אי"ש שהוציא לאור הרב חיים יצחק מאיר הגר שליט"א פסקי דין משנת תשי"ח של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שם בעמ' קכ"ה מבואר שסבור הגריש"א שדינו של רבינו ירוחם בשניהם מורדים נאמר בכל גווני, בין שאישה מרדה תחילה ובין שהבעל מרד ראשון, כל ששניהם מורדים, אין לאישה דין מורדת לעניין הפסד כתובה ומזונות ומאידך מפסידה תוספת כתובה ומתנות מטעם אדעתא דהכי לא יהיב עיי"ש היטיב).

חילוק בין חיוב מזונות לחיוב תוספת כתובה בשניהם מורדים

אמנם, בריש פדר ו' כתב הגריש"א שאין משמעות למרידה של הבעל כל שהמרידה שלו באה לאחר שגם היא מרדה בו:

--- סוף עמוד 16 ---

"ועצם העובדה שאין האשה מוכנה לבוא לבית בעלה בגפה, כמוה כמסרבת להשלים עם בעלה, ואין לפי"ז כל חשיבות במה שאחרי כן הצהיר הבעל שגם אם הבת תסודר במקום אחר אין הוא מעונין בשלום, הואיל ולמעשה האשה היא המסרבת להשלים אתו, ואם היתה מסדרת הילדה במוסד, באותו תקופת זמן שניתן להם ע"י ביה"ד, הי' שב השלום על כנו, וכל הזמן פני הבעל הי' לשלום ועשה מאמצים להחזירה אליו והיא סירבה, ואין - לפי"ז - כל ערך לדבריו של הבעל כי גם הוא לא רוצה אותה".

ולפי זה יוצא שאם מרידת האישה תבוא רק לאחר מרידת האיש, שוב לא תהיה משמעות למרידה שלה ולא תפסיד את תוספת הכתובה, ולכאורה הוא דלא כהנ"ל.

אכן, לפי האמור לעיל אין לומר כן, שכן הוכחנו לעיל מדברי הגריש"א שבכל מקום ששניהם מורדים מפסידה גם תוספת הכתובה וגם המתנות ואין נפקא מינה מי מרד ראשון.

וליישב דברי הגריש"א נראה שצריך לחלק שלעניין מזונות שאני, שבפסק הדין בכרך ו' איירי לעניין חיוב מזונות, ושם הטעם הוא שלא חייב במזונות אלא כשהיא עמו ותלוי מי התחיל בקטטה כמבואר בסימן פ' וכמו שהאריך שם שהפסד מזונות אינו תלוי בהגדרת שם מורדת שמפסידה כתובתה אלא רק בשאלה בשל מי סיבת הקטטה שאינם מתגוררים יחד ולעניין זה יש לבדוק מיהו המורד הראשון משא"כ לעניין מתנות ותוספת כתובה שהסברא היא שאדעתא דהכי לא נתן לה, ושמא אם לא הייתה מורדת היה חוזר בו ועכ"פ לא נתן אדעתא דהכי.

עמוד הקודם1...1415
16...117עמוד הבא