וכן בדברי האישה בכתב ידה שכתבה לבעל באחת ההצעות – "אמא שלי כבר נתנה לי 300 אלף כי זה ה-300 אלף שקיזזנו לך בעלות הדירה" שהכוונה בבירור לקיזוז הסכום שהוא השקיע בדירה עבורה.
וכן מהעובדה שאין ספק שבמהלך המו"מ בין הצדדים ההצעות שעלו וירדו לקחו בחשבון החזר של הכסף שהושקע בדירה ע"י הבעל והוריו, וכפיי שהוכח בהצעות שהעלו הצדדים בדיון האחרון והובאו לעיל. כל זה מלמד על כך שהייתה הבנה ברורה בין הצדדים שהמתנה לא נועדה להיות חלוטה ובלתי תלויה לחלוטין, אלא היא ניתנה לצורך חיי הנישואין, ומאחר שאך לאחר שנים ספורות הצדדים נפרדו, שני הצדדים סברו וקיבלו שהמתנה חוזרת.
סברא זו מקבלת משנה תוקף כשמתברר שאמנם הצדדים נישאו בשנת 2006, אבל קניית הדירה נערכה בין השנים 2012-2014 בלבד. כאשר תחילת הליך הגירושין היה בשנת 2015, רק שנה –שנתיים לאחר קניית הדירה!
והיות והראינו שבנוסף יש מקור נרחב גם בדין העברי שיש רבים הסוברים שמתנות חוזרות בגלל מרידה, וזאת משום הסברא שהמתנה מצומצמת לזמן הנישואין ולא לזמן הפרידה, לפיכך נראה שאף בנידון שלפנינו יש להעניק משמעות מצמצמת למתנה ויש להתחשב בכך בעריכת איזון המשאבים. וכבר כתבנו לעיל, שאף לדעת הבית יעקב שהובאה לעיל שמתנה חלוטה אינה חוזרת, מכל מקום בגוונא דא שהצדדים עצמם לרבות מקבל המתנה מבינים שהמתנה הייתה מוגבלת ייתכן שגם הבית יעקב יודה שהמתנה חוזרת.
ולפיכך, בנידון שלפנינו שכאמור הצדדים היו מודעים מעצמם שבמקרה של פרידה המתנות חוזרות, נמצא שמלכתחילה לא הייתה כוונת נתינה גמורה ואין ספק לכאורה שעל המתנות לחזור. (ויודגש שהדברים אמורים רק לגבי מתנת הורי הבעל כפי שהבאנו לעיל ולא לגבי כספי הפיצויים של האיש עצמו אשר הוטמעו בדירה לחלוטין ואינם חוזרים לפי הדין האזרחי).
מה חוזר, הדירה או הכסף. מן הכלל אל הפרט
מצד שני, הנה האיש דורש לקבל חזקה של כ-35 אחוז נוספים בדירה בגלל הכספים שהשקיע בדירה. וכפי שכתב בכתב התביעה שלו:
--- סוף עמוד 20 ---
"מאחר שהכספים שולמו ישירות לקבלן על הסכומים המושבים להיות הסכום היחסי שניתן מערך הדירה בעת רכישתה (600,000 ₪ משוי עלות הדירה בסך 1,900,000 ₪) לפי שוויה הנוכחי של הדירה- 31.5% משוויה הנוכחי של הדירה!".
אכן, הנה האיש עצמו הודה כי הכספים לא הועברו ישירות לבני הזוג אלא ניתנו לקבלן בשוברי תשלום, ואילו הדירה עצמה נקנתה מהקבלן. כך כתב האיש:
"שלישית, הכספים של הוריי כלל לא ניתנו לנו אלא שולמו ישירות לקבלן בשוברי תשלום (מצ"ב בנספח ו' שוברי התשלום)!".