ומבואר מדבריו, שבכל שותפים שיש להם חפץ בשותפות, לפי מאי דקיי"ל דאין ברירה בדאורייתא, אזי לדעת רש"י בכל חלק וחלק בחפץ מעורב בו משני הכוחות של שני השותפים, ואילו לפי תוס' אם אין ברירה יש ספק בכל חלק אם הוא של השותף הראשון או של השני.
--- סוף עמוד 22 ---
ומעתה, לדעת תוס' יש מקום לספק ולומר שחלק האישה בדירה אינו מגיע מכח ההשקעה של הורי האיש בדירה אלא השקעה זו גלומה ברובה בחלקו של האיש בלבד, ורק לדעת רש"י שבכל חלק וחלק יש בו תרכובת של שני השותפים, לדעתו כל הכסף וכל ההשקעה נמצאת בכל חלק בדירה.
ונמצא, שלדעת תוס' שפיר יכולה האישה המוחזקת לומר שאין להוציא ממנה כספי המתנה דשמא חלקה המגיע לה בדירה נרכש מכספיה ומכספי הצדדים (שאינן חוזרים) ולא מכספי המתנה שחוזרת.
ומכל מקום, אף לפי זה עדיין תצטרך האישה להחזיר סכום של למעלה ממאה אלף ₪, שהרי גם לפי חשבון זה היא לא השקיעה בדירה מספיק כסף העולה לכל חלקה בדירה. שהרי חלקה הנוכחי בדירה הוא מיליון ₪, ואילו ההשקעה שלה בדירה נעשתה ע"י מחצית המשכנתא, כלומר 400 אלף ₪, ועוד כספים נוספים בסך כולל של בין 400 ל-500 אלף ₪, (הסכום המדוייק אינו מונח לפני ביה"ד), וממילא בעל כרחנו אנחנו מוכרחים לומר שהאישה הייתה זקוקה לתוספת של המתנה של הורי האיש על מנת להגיע לסכום של מחצית הדירה – מיליון ₪. אלא שקבענו לעיל שאין הכרח שמחצית שלימה של המתנה, היינו 250 אלף ₪, עברו אליה, אלא ייתכן שרק המינימום שהיא צריכה עבר אליה, והיינו הסכום שלמעלה ממאה אלף ₪ וכנ"ל.
ומעתה אין להוציא ממוחזקות האישה מספק, והיא יכולה לטעון שעל הסכום שלמעלה מהסכום אותו הייתה חייבת בשביל להשלים למחצית הדירה, אין להוציא ממנה. ועל סכום זה, שנע כאמור בין מאה אלף למאתים אלף ₪, יש לומר שהיא תתקזז עם איזון המשאבים אותו חייב האיש להעביר לאישה בסכום כולל של כ-123 אלף ₪.
עוד יש לומר, שלמרות ההוכחות דלעיל על כך שמדובר במתנה של הורי האיש ושעל כן מן הדין עליה להחזיר את המתנה, אך מכל מקום אין די בהוכחות אלו כדי להוציא ממנה ממון בפועל, שאין לפנינו הוכחה חד משמעית לכך. ולכן המסקנה דלעיל שהמתנה חוזרת, אין כחה יפה אלא בשביל שלא להוציא ממון מהאיש כנגד מה שהוא חייב לה מטעם איזון המשאבים, אבל אין בכך די כדי להוציא ממון מהאישה.
מסקנה
חלקה של האישה במתנה ששוויה הכולל הוא 500 אלף ₪ עומד לכל הפחות על סכום של למעלה ממאה אלף ₪. ומספק אין להוציא מהאישה מעבר לסכום זה. ומאחר ולפי דו"ח האקטואר על האיש להעביר לאישה סכום של 123 אלף ₪, ביה"ד קובע שבתמורה להחזר המתנה, האיש ייפטר מהעברת חלקו באיזון ובכך יתיישב הצדק הכלכלי המאוזן בין הצדדים.