--- סוף עמוד 66 ---
ובדגול מרבבה שם כתב:
"ב"ש סקי"ח, ומה שכתב אבל לא מה שכתב לה, נעה"ג, כך היתה להב"ש הגירסא, ובב"י בשם הרשב"א הלשון אבל לא מה שנתן לה".
וביד אפרים כתב:
"בהג"ה, נותן לה צאן ברזל וכתובתה אבל לא מה שכתב כו'. כצ"ל".
הפסד מתנות ללא הפסד כתובה
ובבית מאיר שם סקי"א כתב:
"נותן לה צ"ב שלה וכתובה אבל לא מה שכתב לה. וכתב ב"ש ז"ל: אבל לא מה שכתב לה עיין בטור סי' פ"ה לא משמע כן אלא דווקא כשאין לה כתובה אז אין לה מתנות, עכ"ל, ובבאר היטב כתב וז"ל לא ידעתי הא לפנינו כתוב וכל מה שכתב לה וכ"כ הב"י ע"ש עכ"ל. ומדברי הב"י נראה כן שכתב ז"ל וכתב הרה"מ שהרבה מן המפרשים כו' ובתוך י"ב חדש אם חזרה בה מוטב ולא הפסידה כלום ואם לאחר י"ב חדש הפסידה כל עיקר כתובה ותוספת וכל מה שנתן לה הבעל ונדוני' אלא שאם היה שם בלאות הקיימין ותפסה אותן אין מוציאין מידה, כך העלה הדינין האלו הרשב"א ז"ל וכן דעת מפרשים. ומשמע דתוך יב"ח לא הפסידה מה שנתן לה במתנה עכ"ל, אמנם נראה דהרשב"א לשיטתו בחדושיו בסוגיין (ס"ג, ב') וז"ל: וכתב עוד הר"י הלוי ז"ל דהיכא דיהיב לה מתנה בין קרקע ידוע בין ששעבד לה לתת מעות או מדעם אפילו כתב לה בתר נשואין מתנה גמורה לחוד, ואצ"ל כתובה, אי מרדה הפסידה הכל דהקנה לה אדעתא למיקם קמיה וכדאמרינן אלמנה שמין מה שעליה והיינו לאחר נשואין, ואפ"ה שמין וכן נראה מדברי רבינו הגדול ז"ל שכתב אבל מה דכתב לה מדילי' בין תוס' בין מתנה לא יהיב לה מידי כו'. וקשיא לי, הא דאמרינן לעיל תוספת כתובה ככתובה דמיא נ"מ למורדת, והא אפילו מתנה לחודא ובתר נשואין אמרת מפסדת ואפילו באומרת מאיס עלי, והא דדייקי לה מהאי דאמרי' אקני לה אדעתי' למיקם קמי', הני מילי בהנאה סתם בדבר שהוא חייב לעשות אבל זה שרצה ונתן לה מי הכריחו בכך היה לו לפרש, ואנן מימר אמרי בכולהו מתנות דעלמא אי לאו דעביד לי' נייח נפשי' לא הוי יהיב לי' מתנה עכ"ל.
הרי דס"ל להרשב"א דמתנה לא מפסדה, אבל דעת רוב הפוסקים הראשונים דבמתנה אמרי' דלא יהיב אלא אדעתא למיקם קמי' והוא דעת הרי"ף והרמב"ם ובעל המאור, ומה שהקשה הרשב"א מהא דאמרי' לעיל תוספות כתובה ככתובה לענין מורדת כיון דאפילו מתנה מפסדה כבר הקשה הרמב"ן ז"ל ותירץ לה כמו שהובא בר"ן ריש פ' אעפ"י (דף כ"ב, ע"א מדפי הרי"ף) ע"ש.
אלא דלפי מה דמשמע מדברי הרשב"א נראה דאפי' היכא דהפסידה כתובתה במורדת, מ"מ לא הפסידה המתנה ואילו בדברי הרה"מ מפורש דאחר יב"ח מפסדה הכתובה וגם המתנה וצ"ע.