שוב ראיתי בחידושי הרשב"א שם וז"ל: ומצאתי בחיבור א' שבתשובת רב האי ורב אלפס הכי דייני דאפילו במתנה לחוד דבתר נשואין מפסדי, ואיכא לדחוקי דקמ"ל התם תוספת וכ"ש מתנה דאומדן דעת הוא דמפסדי, אא"כ כתב לה שקיבל על עצמו שאפילו תמרוד תטול כמו שאמר הרב בן מיג"ש ז"ל דהתם תנאי ממון הוא וקיים ואין זה צריך לפנים עכ"ל,
--- סוף עמוד 67 ---
הרי שהודה הרשב"א וקיבל דבריהם אם כן אפילו במגרש תוך יב"ח דכתובה לא מפסדה אבל מתנה מפסדה משום דלא יהיב אלא אדעתא למיקם קמיה".
נמצא, שכאשר האשה תובעת גירושין ומורדת בו ומקניטתו עד שמגרשה מרצונו, אין נחשב כמגרש מרצונו ולא התכוון למחול על יציאותיו, ולא התכוון לתת לה מתנות. לענ"ד דחוק לבאר שמדובר דווקא שעשה כל המאמצים המוכחים לנסות לשוב לשלום בית (שלפי דעת חברי הגר"פ מונדשיין רק בכה"ג מפסידה את התוספת, נושא שגם עליו חלוק אני וכפי שארחיב להלן). הטור לא חילק בזה. ומשמע שבכל מקרה לא נחשיב שמה שגירש ברצונו בעקבות תביעתה ורצונה להתגרש ומרידתה בו כמגרש מדעתו, אלא נחשב לעניין האומדנא הזו שהגירושין באו ממנה ותפסיד מתנותיה ותוספתה.
והנה מדברי הטור אבהע"ז בסי' פ"ה משמע לכאורה שלא כדבריו בסי' קי"ח שכן כתב וז"ל:
"וכן הבעל שנתן מתנה לאשתו בין קרקע בין מטלטלים קנתה ואין הבעל אוכל פירות. ומיהו אינה יכולה למכור מה שנתן לה ולא ליתנו לאחר, אלא ישאר בידה ואם תמות ירשנה. והפירות שיוצאין לה ממנו דינן כשאר נכסי מלוג וימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות...
ואם נתאלמנה או נתגרשה שקלה להאי ארעא לבד מכתובתה, ודוקא שנתאלמנה או נתגרשה מן הנישואין אבל מן האירוסין לית לה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. ואפילו נתאלמנה או נתגרשה מן הנישואין דווקא שלא מתוך מרדה אבל נתאלמנה או נתגרשה מתוך מרדה לאחר שכתבו עליה אגרת מרד, שהפסידה כל כתובתה הפסידה כל מה שנתן לה...".
ולדבריו משמע לכאורה שרק כאשר הגדירוה כמורדת וכתבו עליה אגרת מרד, רק אז מפסידה כל מה שנתן לה ודלא כפי שהובא לעיל. אולם לפי הדברים שנביא, הצורך באגרת מרד הוא כאשר האיש מבקש שלום בית. או אז זכאית לכל מה שנתן לה ואף לתוספתה כדי שנוכל לקנוס אותה ובדרך זו להשיבה לשלום בית. אולם אם גם הבעל מורד בה בעקבות מרידתה אין צורך יותר לקונסה כדי להשיבה לביתה, וממילא שוב לא נצרך להכריז עליה ולקבוע עליה שם מורדת ע"י אגרת מרד, שכן מפסידה תוספת כתובתה מיידית משום שאדעתא למשקל ולמיפק לא נתן ולא התחייב לה.