כדוגמא לדברינו נביא את דינה של מורדת בנושא הפסד המזונות. בשו"ע אבהע"ז (סי' ע"ז סעי' ב) נפסק:
"... אם עמדה במרדה ולא חזרה, נמלכין ותאבד כתובתה, ולא יהיה לה כתובתה כלל. .ואין נותנים לה גט עד י"ב חדש ואין לה מזונות כל י"ב חדש, ואפילו היא מעוברת) (ב"י בשם תשובת רשב"א). ומעשה ידיה שלה..."
ובסי' ע סעי' י"ב נפסק:
"... וה"ה אם היתה לה קטטה עם בעלה ולא מתדר לה עמו, והמניעה ממנו, ולותה למזונות, צריך לשלם. אבל אם המניעה ממנה, א"צ לשלם, דאין האיש חייב במזונות אשתו לה אא כשהיא עמו (מרדכי פ"ב דייני גזירות וכ"כ הב"י בשם הריטב"א)".
ובחלקת מחוקק סקמ"ג כתב שם:
"אלא כשהיא עמו, ואפילו למאן דס"ל שהבעל יכול להשרות אשתו ע"י שליש מודה דהיא אינה יכולה להשרות אותו כן אף על פי שאינה מורדת מתשמיש כי בעת העונה רוצת לבא אליו כי היא משועבדת לעמוד תמיד לפניו ולשמש אותו ולאכול עמו על שולחנו וכשתלך ממנו אין לה מזונות אפי' לפי ברכת הבית". וכ"כ בב"ש שם סקל"ה.
ובפסקי דין רבניים ח"ו עמ' 42 כתב הגר"א גולדשמידט זצ"ל (הובא גם בספרו עזר משפט סי' ז) בזה"ל:
"אין צורך להרבות בדברים כי פיטור ממזונות מטעם מרידה, אינו מכח הלכות מורדת, ואינו אחד מדיני המורדת המוכרזת. כל דיני איבוד הזכויות במורדת הם אחרי התראות והכרזה, ורק אחרי עבור י"ב חודש במרד, מה שאין כן לענין מזונות שהיא מפסידתן בלי התנאים הללו ומיד. ומאידך, אם חזרה בה תוך י"ב חודש, חוזר חיוב המזונות, כפי שנפסק בשולחן - ערוך אבן - העזר בסימן ע"ז סעיף ב'.
והטעם הוא, לפי שפטור המזונות הוא, מפני שכלל הוא כי אין הבעל חייב במזונות אשתו, אלא אם כן היא ממלאה את חובותיה כלפיו. וכל עוד היא איננה ממלאתן הוא פטור ממזונותיה, אף על פי שעדיין לא נקבע דינה למורדת. ולכן ומאותו הטעם מועילה גם חזרתה; כי מכיון שלא
--- סוף עמוד 73 ---
ניתן לה מעמד של מורדת, ולא הפסידה כלום מכל זכויותיה הנובעות מכח אישות, ורק ממזונותיה בלבד פטור הבעל, עקב זה שהיא אינה ממלאה חובותיה, כאמור, הרי ברגע שהיא חוזרת וממלאתן, שוב הוא חייב במזונותיה, וזה הן בתוך י"ב חודש והן לאחריהם, אם, מאיזה טעם שהוא, לא הוכרזה למורדת.
אמנם ודאי הוא, כי אחרי ההכרזה למורדת, כשקויימו כל התנאים הדרושים לכך, [עמוד 43] ולאחר י"ב חודש אז איבוד המזונות הוא החלטי, כי המזונות הן חלק מזכויות האשה שהן מכח אישות - הן אם המזונות הן תנאי - כתובה הן אם לאו - ובהפקעת כל הזכויות, באין דרך לחזרה, נפקעת בכללן כך גם הזכות למזונות, וכפי שפסק הרשב"א בתשובה הנ"ל. אולם כל עוד לא ניתן לאשה דין מורדת, יכולה היא לחזור בה - היא תמלא חובותיה והבעל יחזור להיות חייב לזון אותה".