והנה, גם בערוך השולחן שם (אות י"ג) כתב כדברי הגר"א והראש פינה וז"ל:
"... ברקקה אי אפשר לתקן לכן אין תועלת אם נעשנה למורדת, וה"ה בנתקדשה לאחר שהרי אין תועלת כמו ברקקה... בעיקר דיני מורדת שוין הן נתקדשה ורקקה..."
הנושאים הקשורים בנשוא פסק דנא עלו בפסק דינו של ביה"ד הגדול (פורסם) בהרחבה ובאריכות (תיק 1125089/1) מתאריך 26/3/2018 לפני הדיינים הגאונים הגר"י זמיר שליט"א, אב"ד הגר"מ נהרי שליט"א והגר"צ לוז שליט"א. יצויין שבכנס הדיינים האחרון התקיים פולמוס לבירור הנושא. אין אני מסכים עם הגר"מ נהרי שליט"א שם ביחס לנקודה יסודית שם בפסק הדין. לדעתו השבת מתנת דירה שניתנה ע"י הבעל לאשה כאשר שילם בשביל חלקה סכום כסף, הינה שהיא חייבת כמורדת להשיב את חלקה בדירה עצמה שהשתבח בזכות סך המתנה שקבלה. סבורני כשיטת הגריש"א והגרח"ג צימבליסט שרק סך המתנה חוזר במורדת.
--- סוף עמוד 76 ---
בפסק דינו בנושא זה הביא שבשאלה זו עסקו (בפד"ר כרך יד עמודים 21–22) הרה"ג צימבליסט, אזולאי ולוי שהביאו את דברי הגרי"ש אלישיב (בפד"ר כרך ד עמוד 266 וכרך ה עמוד 170) שכתב בדין בעל שהשקיע בנכסי מלוג של אשתו שהוא מקבל את הכסף שהשקיע ולא את הנכס שבו השקיע.
עוד הביא שדן בנושא זה גם הג"ר שמואל שפירא (בפד"ר כרך יח עמודים 271–282) שחלק והעלה במסקנתו שהמתנה חוזרת בעינה. למסקנה זו הגיע לאחר שנשא ונתן בדברי הגמרא בבבא קמא (קב ע"א) בסוגיית בני מערבא. עוד דן בזה בהרחבה אב בית דין רחובות הגרנ"ש גורטלר שליט"א בספרו בכורי גשן (סימן לז) ולאחר שהביא את הסוגיה של בני מערבא ודן בשיטות הפוסקים ובסברותיהם, העלה במסקנתו שהמתנה חוזרת בעינה בעת מרידת האישה. כן הביא זאת בפסק הדין נשוא הערעור בקצרה. במסקנתו סבור שם שהמתנה שניתנה למערערת, חוזרת בעינה.
לענ"ד יש להכריע כהגרי"ש אלישיב זצ"ל והגרח"ג צימבליסט שליט"א. לא ניתן ליצור אומדנא בדעת המוכר – הקבלן כאשר בני הזוג קונים ממנו דירה הנרשמת בחוזה ובטאבו ע"ש שניהם, שהתכווין בהקנייתו לפי הכסף שקבל אפילו שקבל ישירות מההורים כדי לומר שהבעלות אינה זהה בין בני הזוג. במיוחד בתובנה העדכנית של קבלנים כיון אשר לא מעניין אותם צורת התשלום ממי הגיעה וכל אשר עסוקים בו הוא עצם המכירה לקונים הרשומים. לפחות מעצם העובדה שהאשה מוחזקת במחצית הדירה מעצם רישומה בטאבו. כך גם האריך והרחיב מו"ר הגר"ב בארי שליט"א במאמר הלכתי (לא פורסם).